יש לי פיצול אישיות?

"אני לא מבין מה לא בסדר אצלי?!" שאל המטופל את הפסיכולוג המיואש.
"נראה כי אתה סובל מבעיות של פיצול אישיות!" חזר הפסיכולוג חסר הסבלנות על אותו משפט.
"אינך יכול באמת לדעת!" התגונן המטופל.
"יקירי.. מי פה הפסיכולוג ומי המטופל? אינך מבין זאת!"
"א..אבל.."
פתאום השעות צלצל ושניהם הבינו שנגמר הזמן.
"השעון אמר את דברו אז, אני אלווה אותך לדלת?" חייך חיוך צבוע.
"לא לא רגע אבל אני.."
"צריך ללכת? אני מבין אני מבין!" התחיל לגרש הוא החוצה. הוא פתח את הדלת ובעט ברגלו לגבו של המטופל והעיף אותו החוצה. הוא מיד סגר את הדלת ונעל אותה במהירות.
המטופל הלך לדרכו ולא יודע מה לא בסדר אצלו, הוא חשב כי הפסיכולוג עובד עליו כדאי שילך והוא תהה עם הוא באמת נורמלי.
איך אוכל לדעת שיש לי בעיות של פיצול אישיות? חשב לעצמו. הוא הוציא מכיסו לחמניה קטנה ובא לאכול אותה. כדאי לי? אולי אני אהיה רעב אחר כך? ופתאום עלה במוחו.
"יש לי בעיות פיצול אישיות!!" צווח לכל עבר. הוא צעק לכל איש ואיש באוזן שהוא משוגע, מטורף, חסר ידע.
"מטורף!" צרחה לו זקנה והתחילה להרביץ לו עם תיקה. "לא את לא מבינה! אחח!" צווח מהמכות שהכתה בו.
"חוליגן.." מלמלה והלכה משם במהירות. משום מקום.. הגיעה לה יפיפיה בעלת שיער בלונדיני ועניים כחולות כים והתקרבה אילו לראות מה קרה.
"האם אתה בסדר?" שאלה עלמת החן.
"כן תודה" אמר לגברת.
"תרצה אולי שאלווה אותך לבייתך?" רמזה לו סימנים.
"אהה אני מבין.." קרץ לה קריצה.
"אתה רוצה או לא?!" התעצבנה.
"כן כן בטח!!" מיהר להשיב והתחילו ללכת. הוא חשב בדרך מה קרה הרגע ומאיפה היא באה?
"אז מה שמך?" שאלה.
"שי" חייך לה.
"תרצה אולי שנבלה מתי שהוא?" הסמיקה. להסכים לה? כן!
"כן!" תודה לבעיות פיצול האישיות!