ילדה כימיכלית
הרגשות שלי ננעלו מזמן בתוך תיבה סגורה ומוגנת. אני רוצה להגן על עצמי ועליהם, לשמור על תקווה ואושר, להגן על צער וכאב שלא יאונה להם כל רע.
אז סגרתי אותם, והפכתי להיות אני שהיא אני אבל לא אני, למרות שהיא אני.
ההורים דאגו לאני הקודמת, שנעלתי יחד עם הרגשות בתיבה. הם לא ידעו איפה היא או לאן היא נעלמה.
המורים חשבו שמשהו קרה, הזמינו אותי לשיחה.
הייתי חסרת רגש, לא לקחתי איתי את התיבה. המורים והדאגה שלהם אלי לא עניינו אותי. רק רציתי לחזור לספר שאני קוראת ולאכול משהו.
הם הבינו את החוסר שלי ברגשות ונתנו לי אותם חזרה.
אלו לא היו הרגשות שלי וזו לא הייתי אני. אף אחת, לא הנעולה ולא חסרת הרגש. הם לא ידעו על התיבה שלי, הם נתנו לי רגש סינטתי, מלאכותי.
מחטים ננעצו, כדורים נבלעו וסירופים מגיעים להחריד נשתו עד טיפתם האחרונה ו"אני" חזרה לחייך.
החיוך היה סינטתי, מלאכותי, מלא בכימיכלים.
"אני" חזרה לבכות.
לבכות דמעות מזוייפות וחסרות טעם.
"אני" חזרה לחיות.
הם לא הבינו שברגש הכימיכלי שהם נתנו לי הם הרגו אותי ואת עצמי, וזרקו את התיבה שלי לעזאזל.
הם יצרו ילדה סינטתית, מלאכותית.
הם יצרו ילדה כימיכלית.
תגובות (22)
רצח יעזור! תהרגי דמויות!
אני צריכה להמציא אותן בשביל זה. אופ.
היא יכולה להתאבד. זה יהיה סוף מפתיע שבחיים לא ראינו…
לא כותבים "כימיקלית", על הדרך?
כימיכלית. כימיקלית.
טוב, זה לועזי כזה, אז זה לא משנה.
וצר לי לדכאך, אבל הכתיבה אכן סבירה פלוס בלבד.
אני יודעת, אני מתדרדרת, הבאר מתרוקנת. אני צריכה להתייאש כבר. למה שאני לא אוותר? במילא אף אחד לא קורא את זה כמעט, סו הו קרז? אני אחזור כשהכישרון יחזור.
את יודעת, אומרים שכשאני סובל, פיתאום צצים לסובבים אותי רעיונות… הו, אתנה? למה זה חייב להיות כך? וככה זה פועל גם ההפך
אני לא יודעת, ותגיד לי מה אתנה תענה. וממש באלי פיצה. ונראה לי שאני אסיים את גינת הצללים בתאונת דרכים עכשיו לפני שזה מתפתח ואנטוש את הסיפור הזה כי אני לא מצליחה להמשיך כבר הרבה זמן. אני בספק אם אצליח.
פלאפל, כל החודש זה רק פלאפל… אני לא יודע מה אתנה תענה…
אני שונאת פלאפל, זה לא טעים.
וואו, אני יתעלם וישאל, עלה לי רעיון, רוצה לי שמוע אותו? הוא בתחום שלך….
אתעלם* אשאל*
לך על זה, כולי אוזן
או, וואו.
זה מהמם!
או, תודה רבה~
אהבתי. הכותרת הזכירה לי קצת את "הגן הכימי".
דרך אגב, אני חושבת שיותר נכון לכתוב "כימיקלית" :)
אני לא מבינה בכימיכלים, אני לא יודעת. מה זה הגן הכימי? זה ספר?
אני אוהבת פעמיים כ' אבל אם זו טעות אני אשנה, אפילו שבעצם… זו מילה לועזית, מי יודע
"הגן הכימי" הוא ספר. למעשה ספר ראשון בטרלוגיה.
זה מעניין? אני מחפשת ספרים מגניבימים~
הספר הראשון מעולה. הספר השני לא. והספר השלישי טוב.
אבל זו דעה שנויה במחלוקת.
הגן הכימי זה ספר, קצת מטריד אבל יפה.
את מחפשת ספרים יפים? תקראי את מפוצלים, הגל החמישי. (יש עוד מלא – אלו שני ספרים שממש אהבתי). הספר הכי יפה שאני קראתי אי פעם זה מרוצי העקרב.
אז קראת מעט מאוד ספרים.
נוכריה, אומן השיר, הערפאלים, גוף מארח, אסתרק, מהללאל, המשחק של אנדר ועוד ועוד ספרים הרבה יותר טובים ממרוצי העקרב.
האמת שקראתי את המשחק של אנדר וגוף מארח. דווקא קראתי המון ספרים, אבל לא בסגנון של הספרים שכתבת. (מתחברת יותר לסגנון כמו משחקי הרעב, מפוצלים, מנעול ומפתח אם את מכירה).
אם את ממליצה אז אולי אקרא את השאר :)
כן קראתי אותם.
אבל בת כמה את יכול להיות שכמה מהספרים לא רלוונטים לגילך.
קראת את "אגדה"? הוא נראה לי בסדר.
את "אגדה" ראיתי מתישהו, נראה יפה. בכללי, יותר קורצים לי ספרים של רומנטיקה מאשר מדע בדיוני :) אבל אני לא פוסלת. אני אקרא. ואני בערך בגילך, זה פשוט הטעם שלי. דרך אגב, אם אהבת את המשחק של אנדר, תראי את הסרט שלו, יפה.