יומן חלומות
יד ביד,
יחד אנכי עובר את הנהר, הזורם באיטיות מניחה את הדעת, לבד.
העולם כעת רטוב וקר.
איכשהו אני טהור,
גם אם הכל נראה אותו דבר.
אני פוסע פסיעה אחת.
מסביבי, הים עולה על גדותיו.
גלים עולים מעומק העומקים, אינם מגיעים אליי,
אך העולם כעת מוצף.
בתמונה אחרת הים דומם מול חוף מושלג,
בשחור מוחלט.
על החוף ארמְנות חול רבים.
מי בנה את אלה?
רוח קפואה חותכת בבשרי.
היא קדוֹשה מאוד.
במקום בו נפגשים מים וחול, מוטלת כעת גופתי.
אני נעמד לצדה ומושיט את ידי אל שפת הים.
בידי אבן טובה שקיבלתי מהים במתנה.
רק אם אשיב אותה, היא תשוב אליי.
אני משיב אותה לים.
העולם כעת קפוא פחות.
אני נופל אל הנהר, ומגיח מעברו האחר של העולם.
בידי אוחזת יד.
כלום לא השתנה כמעט, אך העולם פחות מוצף.
הפעם אינני יחד, אבל גם פחות לבד.
תגובות (0)