חלומות- פרק 3

"סאלי… את שומעת אותי, נכון?!" איימי צעקה בייאוש וטמנה את ראשה בין כפות ידיה.
"עזבי אותה, היא ישנה." אמר ארני בזלזול.
"אני פה, משוגעים!" סאלי הרימה את ראשה מברכיה ושפשפה את עיניה החומות.
היא בהתה בהם. שערה הג'ינג'י של איימי היה אסוף לשתי קוקיות, ועיניה הירוקות נראו מודאגות במיוחד.
ארני נראה משועשע מכל המחזה. שיערו הבלונדיני היה מוסתר מתחת לכובע הסווטשרט המפוספס שלו.
"אם את פה ואת שומעת אותי, מה אמרתי קודם?…" שאלה איימי בעצב.
"את… אמממ…" סאלי בלעה פיהוק. "מצטערת, איימי. לא ישנתי כל הלילה."
איימי נאנחה וארני אמר משהו, אבל סאלי לא הבינה כלום- הכל נשמע לה כמו ציוצים מרוחקים המהדהדים בראשה.
אפילו לשני החברים הכי טובים שלך את לא מצליחה להקשיב? לאיזה מצב הידרדרת? היא אמרה לעצמה ובהתה בנעלי האולסטאר הסגולות שלה.
היא לא יכלה להשאיר את עיניה פקוחות יותר, אפילו לא לעוד שנייה אחת.
"סאלי!!! את זוכרת שיש מבחן בסוף ההפסקה נכון?…" ארני צעק באוזנה.
אוי לא!!! מבחן!!! היא לא זכרה את החומר בכלל. הדבר היחיד שהיא זכרה היה הספר שמוחבא בילקוטה- קולימוטוס. היא רק חיכתה שיגמרו הלימודים- כדי שהיא תוכל לפענח את הספר בשקט.
"משהו לא טוב עובר עלייך, אחותי." אמר ארני בשקט.
"אני בסדר גמור, אתם חיים בסרט!" היא צעקה וקמה מהספסל בזעם, נוטשת את חבריה הטובים מופתעים מהתוקפנות הפתאומית שלה. היא לא יכולה לגלות להם על החלום המוזר שלה, ועל קולימוטוס, הספר המוזר. היא לא רצתה שכולם יחשבו שהיא "קוקו".
היא רצה לעבר המסדרון, ושם התיישבה בשקט על שולחן, חושבת על שירים מרגיעים.
ואז, הצלצול העיר אותה. היא נכנסה לכיתה באי רצון.