זה הזמן שלי למות
״דיי!!! תעזוב אותי!!״ היא צרחה ונאבקה בזה שכל-כך אהבה,
״תניח לי!!״
״לעולם לא!!״ הוא רק תפס אותה יותר חזק ומנע מימנה להגיע אל החלון,
היא נאבקה במייקל בכל כוחותיה שכמעט נגמרו לה, היא כל-כך רצתה בזה… היא דמיינה את הרגע הזה מהתחלה עד הסוף ועכשיו החבר שלה הורס לה הכל!
ליאם נכנס לדירה בסערה ״מזה כל הצרחות האלה?״
״ליאם, תעזור לי אלה רוצה להתאבד!!״ צרח
״מה?״ ליאם אמר מבולבל, אך נעמד מהלם ולא עשה כלום
״נוו!! בבקשה תעזור לי״ מייקל התחנן והתחיל לבכות
ואלה רק מבקשת ומתחננת שיעזוב אותה כדי שתוכל לעשות את מה שתיחננה כבר שבועות
ליאם רץ לעברה נפל על בירכיו מימולה והחזיק בכתפיה,
״את לא יכולה לעשות את זה לעצמך!, תפסיקי!!!״
״אתה לא יודע מה אני עוברת, אתה בחיים לא תדע! עכשיו תעזוב אותי ותיתן לי לקפוץ מהחלון המזוין הזה, עכשיו!״ צרחה ופקדה עליו
ופתאום ליאם שם לב למשהו מוזר במפרקי הידיים של אלה..
הוא מהר הסיט את שרווליי הז׳אקט וראה חתכים ומיד הבין שאלה עשתה זאת לעצמה
״למה?״ ליאם הסיט את מבטו מהורידים החתוכים לעייניה של אלה, דמעות התחילו לזלוג להן ״למה שתפגעי בעצמך?״ ליאם תמיד ידע שאלה ממורמרת אך אף-פעם לא העלה בדעתו על פגיעה עצמית…
״מה? מה קרה ליאם?״ מייקל התערב
ליאם הרים את ידה של אלה כדי שמייקל יוכל לראות, אלה נאבקה בכל כוחה להוריד את היד אך לשווא ליאם היה חזק מימנה…
מייקל המזועזע סיבב את אלה בחוזקה אליו ואלה נותרה בשוק משותקת, מייקל ניצל את הרגע ועזב את אחיזתו כדי לנגב לה את הדמעות,
ליאם קם והתהלך לאט אחורה, מוכן לכל תנועה חדה של אלה כדי לזנק עליה ולעצור בעדה
״די, ששש… הכל בסדר״ מייקל אמר בקול רגוע ומרגיע
הוא ניגב עוד קצת את דימעותיה והמשיך ״הכל בסדר עכשיו, אני בחיים לא אתן לך ללכת!״ וחיבק אותה חיבוק גדול
אלה נרגעה קצת וכבר ידעה שהיום היא לא תוכל להתאבד, חבר שלה לא יתן לה…
מייקל שיחרר מהחיבוק והרים אותה כמו כלה אל המיטה הזוגית שבחדרו, כיסה אותה ונשק לה ללילה טוב. ואלה לא התנגדה,
מייקל הלך לדבר עם ליאם אבל תמיד הם שמרו על קשר עין על אלה, הם דיברו על אלה ונסיון ההתאבדות שלה, שהיא חייבת שמירה, שהיא לא יכולה להיות לבד…
ואלה לא נרדמה היא רק שכבה במיטה ובהתה בהם מדברים אך לא שמעה דבר, אולי היא הסתכלה עליהם אבל ראשה היה במקום אחר לחלוטין, היא חשבה איך יכלה להיכשל התכונית…
ושיחזרה הכל בראש: היא חיכתה שמייקל ירדם אחרי שאנס אותה פעם נוספת ( אולי חבר שלה אונס אותה אבל תמיד אלה אהבה אותו, אהבה לא מוסברת), אחרי שנרדם שינה עמוקה היא קמה מהמיטה בשקט והלכה להתקלח (הבית היה גדול כל-כך שמייקל בחיים לא היה מתעורר רק כי היא התקלחה), ואחרי זה התלבשה יפה ועל זה שמה ז׳אקט כי היה קר שם בחוץ, היא חשבה שאומנם היא הולכת למות אבל היא רוצה למות הכי יפה שיכלה, לפני שהלכה לעבר החלון של הקומה ה-17 נשקה למייקל נשיקת פרידה על המצח.
וכשנזכרה בזה הבינה שזה מה שהעיר אותו, אך לא יכלה לעזוב את העולם בלי נשיקת פרידה מאהובה…
ליאם עזב את הבית ב-״תשמור עליה״
מייקל הינהן וישב ליידה במיטה ואלה נרדמה כי ידעה שיש מי ששומר עלייה!
תגובות (4)
אבל זה חמוד ממש , ואם את לא אוהבת את איך שזה יצא תשכתבי :]
אני אישית ממש אהבתי
את לא כותבת איומה, זה נורא נחמד.
הפואנטה נשמעת נורא נחמד, אבל הכתיבה זקוקה למעט שיפור.
don't hate me! אני בסך הכל רוצה לעזור, ותאמיני לי שאם תשכתבי אותו אחרי העצות שאני אתן לך, הוא יהיה הרבה יותר טוב.
נתחיל ממשהו שנורא הציק לי, הקטע שאת כותבת 'מימנה, תיחננה, וכו'..'
בלי י', זה נורא מטריף אותי. אני לא יודעת למה.
אוקיי, אממ.. את כותבת בסוגריים, דברים שנקראים תיאורים, ונורא חשוב להוסיף אותם הרבה, לא יותר מדי, אבל הרבה. אז תורידי את הסוגריים, זה מיותר.
חסר לי מחשבות, את רק אומרת מה הם עשו, למרות שזו נקודת מבט כללית תשלבי את זה.
אל תכפילי סימניי קריאה, אחד בהחלט יעשה את העבודה.
ואני חושבת שיש לך כמה דברים, שהיה עדיף להתמש במילים נרדמות או לקצר.
כמו; "הוא רק תפס אותה יותר חזר ומנע מימנה להגיע אל החלון,"
"הוא חיזק את אחיזתו במרפקי ידיה, מה שמנע ממנה להגיע את החלון."
בהצלחה בכתיבה(:
אני אסכים עם ניקול (תגובה שנייה שמסכמת הכל).
הבעיה הגדולה ביותר פה לדעתי הייתה סימני הפיסוק. שאו חסרו או לחילופין לא הגיעו במקומות נכונים. אפחוס על כך ואעבור לפואנטה.
רעיון יפה, למרות שלא הבנתי את הסוף במיוחד. אני חושבת שיכולת להעביר את זה יותר טוב (מבחינת הבנה [עזבי אני לא מבינה כלום, מודעת לעובדה ><]).
לילט ואהבתי מאוד ♥
יאי^_^
מסכימים איתי:P