התמוססות

במעגל ששירטטתי
צומחות אבנים:
הן צולחות את המים
וצונחות אל האַין.
אני מתמוסס לתוכן.

בידי קמע
השומר עליי בשינה הסלעית
מפני חלומות שאינם קיימים.
הוא קשור במחרוזת אל לב מסתורי.

האבנים נופלות אל מותן מהצוק.
אני אוסף את נשמות העופרת,
השבורות, הפגיעות.
הן דומות לפרחים.

אני מושיט את ידי אל האַין ולוגם מן המים
הקמע נשמט
אני שומע חלום על שקרים סלעיים וסודות.
המעגל מתמוסס בלבי, הנֵעור מקול גשם,
לאינספור טיפות רטובות.