אין תחליף אליה
אני ילדת אימו אבל אני שונא מכל האחרים.. יש לי בעיות, הכל התחיל שאמי נפתרה. כל העולם שלי קרס ! הייתי מהמעודדות החמודות עם הקוקו והאיפור הפרחי אבל אחרי שאמא שלי עברה את "המקרה" השתנתי לגמרי… ירדתי 20 קילו ועכשיו אני שוקלת רק 45 (אני בסכנת אנורקסיות) צבעתי את השיער לשחור והתחלתי לחתוך ורידים יש לי הרחבה של 15 סנטימטר באוזן, עגיל מדונה וארבעה עגילי אליקס… אני אוהבת כאב. זה כיף לי לסבול אני גם ניסיתי להתאבד אבל אבא שלי עצר אותי..אני האדם היחיד שנשאר לו.. האדם היחיד שהיה שפוי במשפחה שלי זאת אמא ואיבדתי אותה והיא מתה בגללי.. היינו באוטו בדרך הביתה ואמא שלי רצתה שאני יתלבש פחות חושפני (הייתי מעודדת אז) ואמרתי לה שאלה החיים שלי.. ואז היא התחילה לבכות וצרחתי עליה שאני יודעת בדיוק מה היא עשתה שהיא הייתה בגיל שלי אז שתקפוץ לי… הגענו הביתה והיא עצרה את האוטו. פתאום היא הפסיקה לבכות.. "אמא?" היא לא זזה סנטימטר התחלתי לנער אותה ולצרוח מבכי "אמא!!!!!!" אבא שמע אותי צורחת ורץ החוצה "מה קרה פה?? למה את צורחת????" "א.. אני לא יודעת… אבא.. היא לא.. נושמת" באותו לילה הלב שלה הפסיק לפעום.. לתמיד. אנחנו אף פעם לא מזכירים את הלילה הוא.. לפעמים אם אנחנו חייבים אז אנחנו מכנים אותו "המקרה"
תגובות (2)
אני חייבת הגיד משהו
הסיפור נשמע ממש ממש מעניין אבל בתור ילדת אימו
לא כול אימו חייב לחתוך או לאהוב כאב
ובטח לא להיות אנורקס
את לא צריכה לשנות את הסיפור או משהו וזה לא אמור שהוא לא טוב והוא כן טוב
זה פשוט שרציתי להסביר לך אז תמשיכי :)
כן אני יודעת אני מכירה אימו זה לא קשור אחד לשני