הריון עונש או מתנה? פרק 3

מהפרק הקודם…
כשסיימתי להתארגן הגיעו דפיקות על הדלת הלכתי אליה פתחתי אותה והוא הופעה מולי…

פרק3:
"מה אתה עושה פה?" "מה ניראה לך שאני עושה פה?" "לא יודעת ולא אכפת לי אתה צריך ללכת כבר אתמול אמרתי לך שאני לא רוצה לראות אותך יותר" "תרגעי טוב באתי לנסות לשכנע אותך שוב פעם להפיל אבל… רגע את יוצאת לאן שהוא?" "זה לא עניינך נתן אני יעשה מה שאני רוצה" "עם מי את יוצאת?" "זה גם לא עניינך" "סשה תגידי לי אני רוצה לדעת" "פעם אמרו לי לא כל מה שרוצים מקבלים אז היינה לך לא כל מה שרוצים מקבלים" אמרתי באדישות.
"מה עשיתי לך שאת מדברת אלי ומתנהגת אלי בצורה כזאת?" "אני מאחרת אתה צריך ללכת" שיקרתי מור אמר שהוא יבואו לאסוף אותי מהחדר והוא אפילו לא התקשר והוא גם מאחר וממש לא בא לי שנתן יראה את מור איתי, במחשבה שנייה למה שאני אתבייש במור הוא גם ככה ידיד שלי ואולי אני אפילו אשקול להיות איתו. "אני לא הולך עד שאת לא אומרת לי עם מי את יוצאת" "אמרתי לך כבר זה לא.."

הטלפון קטע אותי זה היה מור, עניתי לו "היי מה קורה?" שאלתי "בסדר סליחה על האיחור פשוט אחת הבנות החדשות עצרה אותי משהו הזוי בכל אופן אני עוד שנייה אצלך אני מקווה שאת מוכנה" "כן אני מוכנה טוב אני מחכה לך ביי מ.. ביי" פיו כמעט אמרתי את השם של מור "מור?! את יוצאת עם מור?" מה איך הוא?! "אמרתי לך שזה לא עניינך. וכן זה מור עכשיו טוב לך אתה יודע מי זה אז עכשיו אתה יכול ללכת".

הוא הסתובב והתחיל ללכת לכיוון הדלת אבל אחרי שתי צעדים עצר. "לפני שאני הולך אני חייב לשאול משהו אם בילך לבין מור יהיה משהו רציני את תספרי לו על נתן ג'וניור שיש לך בבטן?" "עוף מפה כבר נתן זה ממש לא עניינך מה אני אגיד לו ומה אני יעשה איתו שומע!" אוף הוא פשוט משגע אותי הנתן המעצבן הזה "עכשיו לך כי מור בא ואתה סתם מפריעה, ולידעתך אני ממש לא רוצה לעשות איתך כלום כי הייתה סתם סטוץ'" אמרתי באדישות את סוף המשפט ודי הדגשתי את 'הסתם סטוץ".

נשמע צלצול ברקע חשבתי שזה מהטלפון שלי אבל טעיתי זה בא מהטלפון של נתן "הלו.." נתן אמר דיבר לטלפון "אני יודע שאתה בחוץ אבל אני לא אתן לך להתקרב אליה…" נתן אמר וניתק את השיחה. "מה אתה עושה?" שאלתי פתאום "אני אלא מוכן לוותר עליך גם אחרי שקצת הכאבת לי שאמרת שאני סתם סטוץ'"

דפיקות חזקות נשמעו על הדלת של החדר שלי "סשה תפתחי את הדלת!" הקול של מור נשמע מאחורי הדלת ניסיתי להתקדם לדלת אבל נתן חסם אותי "לך מפה מור היא לא בליגה שלך היא יותר מדי שווה כדי לצאת איתך!" נתן צעק "סליחה?!" שאלתי מופתעת "גם לא בשבילך!" מור ואני צעקנו "תן לי להיכנס ונילחם עליה כמו שני גברים או שאתה מפחד כבר מעכשיו על ההפסד אז אתה מוותר" מור התגרה בו. "בוא ניראה מה יש לך"

נתן פתח את הדלת ונתן ישר קפץ עליו ו….

ההמשך יבוא….