הפרח הכחול המשך

יום אחד הפרח הכחול קיבל הארה הוא גילה את התשובה לשאלה הכי חשובה בחיים הוא גילה למה הפרחים האדומים בערוגה שתולים באדמה שבה הם שתולים. רגש של התעלות עצמית חדווה ושמחה כאילו הוא היחיד בערוגה שאי פעם ראה את השמש כפי שהיא באמת. אחרי שעבר רגש התעלות לפרח הכחול נהיה רצון לספר לשאר הפרחים את התגלית שלו אך הוא לא היה בטוח איך הם יגיבו אם בכלל יגיבו. יבוזו לו? יתעלמו ממנו? וגם אם הם יאמינו לו איך הידיעה הזו תשפיע עליהם? בתוך תוכו ידע הפרח שאסור לו לגלות את הסוד שהוא גילה אך לשמור את הסוד לעצמו לא יכל.

הפרח הכחול פנה בלילה לכמה פרחים אדומים שהיו לידו ואמר "אתם יודעים למה אתם עוקבים אחרי השמש?" התגובה הייתה משהו בין הפתעה לבלבול למחרת הפרח פנה שוב פעם עם אותה שאלה אחרי יומיים פנה שוב. הפרחים האדומים שלידו כבר לא היו מופתעים אבל הבלבול היה ניקר. אחד הפרחים האדומים ענה לו "תראה אף פעם לא חשבתי על זה" "וזה לא מעניין אותך?". לא הייתה תשובה. כאן הבין הכחול שזה רק עניין של זמן עד שאותו פרח יפנה אליו אז הכחול חיכה בסבלנות בינתיים הטפשתה השמועה שכחול שואל שאלות מוזרות.

אחרי שבוע שבועיים פנו כמה פרחים אל הכחול ושאלו אותו יש לך משהו לספר לנו? הפרח הכחול התחיל את הנאום שלו "הערוגה שלנו נמצאת בין שני צוקים וכל יום מהצוק בדרום עף נשר לצוק שבצפון כדי להביא משם אוכל לילדים הקטנים שלו וכשהנשר עף הוא מאוד מתעייף אז הוא מסתכל למטה ורואה אותנו הפרחים וזה נותן לו כוח להמשיך לעוף.