הסנדוויץ'.

בטנה של מולי גרגרה בקולי קולות. לבסוף היא החליטה. היא קמה מהכיסא, שחרק קלות, והחלה לפסוע במהירות לעבר המטבח הקטן.
השיש השחור הבריק, והכיור היה נקי מכלים. המקרר הכסוף עמד ליד סוף השיש, ונצץ מקרניי השמש שחדרו דרך החלון שחובר לקיר מעל הכיור.
היא רצה למקרר, ופתחה אותו. נהמת כעס עלתה מגרונה, המקרר היה ריק.
היא חיפשה בכל פינה, במטרה למצוא לפחות איזו גבינה, או אפילו קרקר ישן. היא צעקה בעצבנות, וסגרה בכוח את דלת המקרר.
"נו, נו נו.." שמעה את קולו המלגלג של אחיה הגדול,"מחפשת אוכל?"
היא הסתובבה לעברו, הוא נשען על פתח המסדרון. ובידו.. סנדוויץ' פסטרמה, ארבעה שכבות, עם מלפפונים, עגבניות, ביצים וזיתים.
פיה נמלא ריר, ובטנה קרקרה במחאה.
הוא צחקק צחוק מלא רשע.
"אני.." גמגמה מולי,"רוצה את הסנדוויץ' הזה!"
היא קפצה עליו ושיספה את פניו בציפרונייה החדות, הוא צרח והכניס את הסנדוויץ' לפה.
אישוניה התרחבו, והיא בעטה לו בראש. עיניו התגלגלו בחוריהם.
היא חייכה ברשעות וחטפה מידו את החצי- סנדוויץ', משאירה אותו חסר הכרה על רצפת המסדרון.