תואר-מובן מאליו
פרדי(קיצור של אלפרננדו). צעד נמרצות לאולם ההרצאות, מחזיק בתיקו המשרדי את תעודות שלושת תאריו וארשת חשיבות עצמית נסוכה על פניו.
הוא נכנס בחיפזון והתיישב בכיסה האמצעי, בשורה הראשונה, ממש מתחת לאפו של המרצה.
לצידו התיישבה סטודנתית בעלת משקפיים עבי מסגרת, (היא בעלת משקפיים ציין לעצמו).
"אני פרדי" הציג את עצמו והושיט את ידו ללחיצה, "אני פוליאנה" השיבה בהתלהבות ואחזה בידו.
"תן לי לנחש" בקשה ולא חכתה לתשובתו, כאדם היודע שרמת השכלתו גבוהה.
"ההרצאה תתחיל עוד מעט", "באמת" התרשם פרדי, "איך את יודעת לחזות את העתיד?"
"זה לא כל כך קשה" הצטנעה, "למדתי לא יותר משבע שנות לימוד"
"יש לי שני תארים בחיזוי עתידות" הוסיפה למרבה התלהבותו מנושאי התמחותה.
פרדי נדהם מעומק ידיעותיה, כי בדיוק אז החל המרצה המבוגר בהרצאתו (המרצה מבוגר ציין לעצמו).
הוא עוד הספיק ללחוש באוזנה שהוא בעל שלושה תארים בהבחנת הדברים המובנים מאליהם, ונמלא גאווה לנוכח התרשמותה הגלויה.
המרצה פתח בהרצאתו על פריצת הדרך של האדם בשנים האחרונות, בנושאי חקר סוגי הכינים הנפוצים בשער התמותה בעולם כולו.
פרדי שהיה מלא בחשיבות עצמית רצה להוכיח את עמוק ידיעותיו לסטודנית(ששמה פוליאנה ציין לעצמו).
"המרצה מדבר על כינים" לחש לה באוזן, והיא התנשמה נפעמת מהבחנתו המזהירה.
ואז…
דלת צדדית נפתחה ושלושה אקווריומים גדולים נגררו למרכז הבמה, "זהו בית גידול לכינים" אמר המרצה, ופתח בהסבריו והבחנותיו המדעיות .
נרגש ונלהב הצביע המרצא על האקוורים הראשון.
"כאן יש כינים המכונים על פי המדע הנאור מוצצי הדם(משום שהם מוצצים דם ציין לעצמו).
וכאן יש כינים אשר גדלים בעקר בקודקוק האדם, וכאן!" הוא נעמד ליד האקוורים האחרון, ונופף בידיו כדי להמחיש עד כמה מיוחדים הכינים הנדירות שלפניו, " יש כינים אשר מתרבים על ידי הטלת ביצים".
פרדי לא יכל לשתוק בגלל ההבחנה הנדירה שעלתה במוחו הגאוני, והסביר לליזה.
"באקווריום האחרון, יש כינים אשר מתרבות על ידי הטלת ביצים, באקוורים האמצעי יש כינים אשר גדלות בראש האדם,
ובאקוורים הראשון…
הוא עצר לרגע כדי לשמור על אווירת המתח, "נו דיי! בבקשה, תגלה לי",
לא. רגע", עצרה אותו, "אני חוזה מה תגיד". "באמת?" התפלא פרדי מאוכזב.
"מה את חוזה?" שאל.
"אני חוזה שתגיד, כי באקווריום הראשון יש כינים המכונות מוצצי דם".
פרדי לא יכל להוותר אדיש . "פוליאנה" אמר בהתרגשות, "בואי נפתח עסק ביחד".
אנחנו בטח נצליח ונתפרסם" אישרה פוליאנה, "אחד כמוך. בעל שלושה תארים יביא אין סוף לקוחות, כן". הסכים איתה פרדי .
וכך ישב אלפרננדו בהרצאה, שמח וטוב לב כשבידו תיקו המשרדי עם שלושת תאריו.
תגובות (10)
בך הכל אחלה סיפור V
סך*
תודה.
הסיפור הזה הוא כזה תת רמה.
חחח תתנחמי בסיפורים האחרים שיש באתר ותצדיעי לשל עצמך.
יש לך די הרבה שגיאות כתיב… חוץ מזה נחמד (:
חחחחחחח קרעת אותי מצחוקXDD
הקטע שהוא כל הזמן מציין לעצמו דברים פשוט הרג אותי!!
סיפור יפה ומצחיק. אני רק יכול לשאול: מה קראתי הרגע?!" כל הכבוד!
יוקי, איני רוצה שתחשבי שפתאום נזכרת אני להראות את נוכחותי. ניסיתי להסתיר זאת כדי להציג לראווה רק את צדדי בהם אני גאה, אך עקב תגובתך (מאוד מקווה שלא העלבתיך בהתנהגותי) ,אספר: האם את מכירה את המושג "סטוקר"? מאוד פחדתי להראות "סטוקרית" ועל כן, פשוט חקרתי את סיפורייך בשתיקה. הייתי כל כך שמחה לשמוע ממך, וכוונתי האחרונה היא להעליב אותך. אך עכשיו, כשהבנתי (בערך) את רצונותייך, אשתדל להראות כמה אני מתרשמת מעבודותייך (בגבול הטעם הטוב, כמובן). בנוגע לקטע שלך, איני מבינה למה בחרת בשם הזה, אני דווקא חושבת ששם הסיפור הוא השטותי, ושהסיפור עצמו הוא מופתי. אהבתי את הערותייך בסוגריים, וגם את המחקר שעשית על הכינים (האם חקרת? לפי כל התיאורים, הנחתי שכן). לעומת זאת, העובדה שהכל קרה במהירות ובחופזה בלבלה אותי מעט.. הייתי ממליצה לך אולי להמשיך את סיפורך המשעשע למה פרקים, או לעוד סיפור ארוך יותר באותו הנושא. אני כל כך נהנית מעבודתך, ו(שוב) מתנצלת אם פגעתי בך. המשיכי כך!
וואו, קודם כל שתביני שכל כך התרגשתי מהתגובה שלך שקשקתי עליה במשך כמה דקות עם חברה. הלכתי לבדוק בגוגל מה משמעות המילה "סטוקר" כי ממש לא הבנתי אותה..
"סטוקר (stalker) הוא עוקב, מתגנב או סתם נודניק וירטואלי. לרוב הסטוקר מגיב לסטטוסים בלי סוף ויפוצץ בלייקים לכל דבר שזז בניוזפיד, יטריף בהודעות אישיות, בשיחות צ'אט לא קשורות ולא נגמרות ובקיצור – יחפור וירטואלית מסביבכם."
זה בהחלט הסביר לי למה לא רצית להחשב ככזאת אבל בהחלט לא הבנתי למה עצם התגובות שלך יגרום לי לחשוב אותך כך…
הרי כולנו מקווים לתגובות, להכרה בכישרון שלנו, להרגיש שאנחנו לא כמו כולם, שבלעדינו אי אפשר או לפחות שצריך אותנו…
בשבילי, לגלות באמצע יום בהיר שמי שחשבתי שהיא עוד נסיון חברות כושל באתר ושהתגובה שלי אצלה הייתה מעין צאנס אחרון כדי לראות אם היא זוכרת את התקוות שתלינו אחת בשנייה. וואו זאת הייתה חתיכת מתנה!
ואם אודה באמת הסיפור הזה, יש לי קשר דיי עמוק אליו…(ובקשר למחקר? לא! המצאתי הכל! ככל שזה יהיה מגוחך יותר כן יטב!
יוקי!
אני כל כך שמחה שאת חושבת כך. מה שכתבת ריגש אותי, ומילא אותי שמחה. נמשיך להיות בקשר, אליס????