הנה זה בא ^המכה^
הנה זה בא.
שמועה עוברת בינינו, שהנה זה בא.
"הדבר הנורא מכל" עומד להגיע.
מאז שנולדתי אני שומעת פה ושם לחשושים על זה שעומדת להגיע "המכה". אף פעם לא הבנתי מה זה. אני מבולבלת, אני לא מבינה על מה כולם מדברים, למה כולם פוחדים מזה. אני לא יודעת למה, אבל סבא שלי הכי פוחד. הוא גדול מאוד, וחזק, אז בגלל אני לא מבינה למה הוא הכי פוחד. אומנם, קצת קשה לו ללכת, אבל.. אם יבואו דברים רעים, הוא יוכל להילחם בהם, לא? אני לא מבינה. ולמה, למה אימא אומרת תמיד שאני יכולה לשרוד בקלות? אני, עם הרגליים הקטנות שלי. אמי ספרה לי פעם שלפני שנולדתי, הם עברו דירה. היא גם סיפרה לי שהיא, סבא שלי ואבא שלי עברו הרבה דירות לפני שנולדתי.
אני חוששת שאולי זה קשור לאחי הגדול. סיפרו לי שהיה לי אח גדול שנהרג. לא אמרו לי איך, או למה. אבל עכשיו כולם מדברים על זה, על "המכה". ואני חוששת שאנחנו עומדים למות.
לפעמים בימים מיוחדים, עושים לנו מקלחת. אני מאוד אוהבת מקלחות. זה כאילו מדביק אותי לרצפה, ואני ואימא וסבא ואבא מחזיקים חזק חזק את הידיים. אבל בזמן האחרון, אחרי מקלחת, אימי תמיד חוששת. היא אומרת לי שאחרי מקלחת אסור לזוז, במשך חצי שעה בערך. פשוט לעמוד כמו פסל.
ואי, הנה אימא. היא רצה לעברי. היא מבוהלת.
"נחמה!!" היא קוראת לי, ואני רצה אליה.
פתאום אני מרגישה משהו מעליי. אני מסתכלת למעלה.
זה משהו כחול. מה זה?
לא משנה, אני ממשיכה לרוץ אל אימא.
למה היא כל כך מבוהלת?
"המכה!" היא צועקת.
הגעתי אליה. אני צמודה אליה.
פתאום משהו מרים אותנו. את שתינו.
אני מסתכלת למטה.
אנחנו על הדבר הכחול הזה.
זה נראה כמו
מסרק סמיך.
תגובות (0)