המדעניות-פרק שלוש-מכונת קנדי קראש ענקית

"בוקר טוב אורינה!"
"אני חצי ישנה פה!"
-אין תגובה-
"ריקי?"
"מה?! אה. זאת את. פשוט ניסיתי לעבור שלב בקנדי קראש ואני פשוט לא מצליחה!"
"איזה שלב?"
"רגע אני אבדוק…"
"376"
"מהההה?!"
"בצחוק! אני שלב 92. אבל אמא שלי בשלב 200 ואני מכירה מישהו בשלב 300+"
"אבוי!"
"רוצה לבנות מכונת קנדי קראש אמיתית? יהיה יותר קל בשבילי לעבור את שלב 92!"
"אני בעד! רק בגלל הממתקים במשחק וכי אני רחמנית"
"יאי!"0
"יאי!"
"טוב. תוכנת קנדי קראש, יש?"
"יש!"
"ממתקים סגולים?"
"יש!"
"ממתקים אדומים?"
"יש!"
"ממתקים ירוקים?"
"יש!"
"ממתקים כתומים?"
"יש!"
"נקנקיות?"
"מה? למה נקנקיות?!"
"בקנדי קראש יש נקנקיות, מטומטמת!"
"לא נכון! אלה לא נקניקיות. אלה ממתקים אדומים וכבר אמרנו שיש"
"טוב, לא משנה!"
"מתכת?"
"יש!"
"עטיפות ממתקים?"
"יש!"
"ממתקים צהובים?"
"יש!"
"מתכת יקרה?"
"יש!"
"כדוריי שוקולד?"
"יש!"
"קצפת?"
"יש!"
"פסים לבנים?"
"יש!
"חטיפיי שוקולד?"
"יש!"
"אז מה חסר?"
"דובדבנים ואגוזים כאלה!"
"אני אלרגית לאגוזים!"
"זה הרעים שצריך להוריד למטה!"
"אה..יש!"
"בואי נחבר את זה לפה"
"ואז זה לשם"
"ואם נשים את זה כאן…"
"סיימנו!"
"יאי!"
"בואי נאכל!"
וזוג המדעניות המפגרות שיחקו קנדי קראש עד שהן נתקעו בשלב 93.
"לאאאאאאאאאאאאאא!!!"
"דיבילית.."
-הסוף!-