החיים הם סרט אחד גדול – פרק 1- "אני מתפטרת!!!"
"זה לא עובד ככה!!!"
הדלת של משרדו של הבמאי נפתחה בבעיטה. לאחר מכן נכנסו לשם ריקי, ולדה, סול, שלי, אורינה, נטע, סאני, מאקס, גבי, תמר, ורייצ'ל שהסתננה לחבורה שלנו והפכה להיות חלק ממנה יאי רייצ'לללללללללללל!!!
"מה לא עובד?" שאל הבמאי והתיק את מבטו מערימת מסמכים שאחז בידיו.
"אי אפשר להמשיך עם זה!!!" צעקה ריקי. שלי נראתה זועמת, סול, מאקס וגבי כבר התחילו לאיים, דמעות היו בעינהן של אורין ותמר, ולדה הרימה את אגרופה במחאה תוך שהיא קוראת "דיי לריאליטי!!!", נטע חיבקה ספר מיתולוגיה יונית תוך שהיא מייבבת, ורייצ'ל הביטה בבמאי באי אמון, כאילו בגד בה. רק סאני המשיך לבהות בעצב ברצפה.
מגוון קריאות עלו מהחבורה הזועמת שלנו:
"אי אפשר להמשיך ככה!"
"זה לא עובד!!!"
"אבל… אבל!!!"
"מנטיקורים!!!"
"דיי לריאליטי! דיי לריאליטי!!!"
"אההההההה!!!"
"אני אפוצץ אותך עם ה-RPG שלי!!!"
"שקט!!!" צווח הבמאי. כולם מיהרו להשתתק במהירות.
"אני לא עומד להפסיק את זה," אמר הבמאי באיטיות. "זה מכניס יותר מידי כסף." הוא הביט בהם. "אין לכם ברירה."
"אם ככה… אני מתפטר!!!" נשמע קול כועס לפתע. סאני פצה את פיו, וזרק את התג שנתן להם הבמאי, עם שמותיהם, על הרצפה. הוא דרך עליו ויצא מהחדר.
"גם אני!"
"גם אני!!!"
"אדיוט! אני מתמטפרת גם!!!"
"סיונרה!!!"
"שלום ולא להתראות!!!"
השחקנים עזבו אחד אחד את החדר.
"חכו!!!" יבב הבמאי. "חכו!!!"
הוא הביט בשלל השמות שנחו על הרצפה, בוהקים בשמש אחר הצהריים שהשתרבבה פנימה דרך החלון.
"זה הזמן להשיג שחקנים חדשים."
תגובות (31)
יפה!!!
המשך!!!!!!
ווהו! הסרט חוזר!
יש לי רק דבר אחד להגיד על זה…
מנטיקורים!
טוב, בעצם, עוד משהו:
המשך!
בכיף ^-^
בוקר טוב, ואחד באפריל שמח!!!
(נ.ב, מה לעזאזל עשית באתר, ערה, בשש וחצי בבוקר?!)
איך לא ראיתי שהעלית את זה?!
אני מסתננת לחבורה שלכם?! אאוץ'!
ווהו התפטרנו!
תמשיכי! :) (ואני לא הסתננתי לחבורה.. -,-)
תתעלמי ממני… -,-
נ.ב. מה עשו אצלכם היום בבית הספר? היה ממש מצחיק אצלנו!! (וכמעט המורה שלי למתמטיקה עשתה לנו מבחן..)
ועוד נ.ב.: נטע: למה היית ערה בשש וחצי בבוקר?!
אה… טוב…
האמת, שיש לי טראומה מאיחורים כי אימא שלי מקפיצה אותי לבית הספר וקשה לה להתעורר אז כל בוקר אני שמה שעון מעורר לשש, רק שהטלפון שלי בחדר מחשב אז אני צריכה לקום לכבות אותו ועל הדרך נכנסת סתם לאתר.
אבל פעם זה היה יותר גרוע… הייתי ישנה בשמונה ומתעוררת בשלוש בבוקר (בלי שעון), ככה שעכשיו זה נורמאלי…
יש לי הרגל רע לישון מאוחר. אני מתעוררת דיי מאוחר אבל תמיד מספיקה להגיע. רק פעם אחת איחרתי וזה בגלל אחי הקטן (אין לי כוח להיכנס לזה..) כי אני גרה ליד בית הספר (אבל אולי עוברת בפסח… כבר אמרתי שיש לי יום הולדת עוד 11 יום? ווהו!)
כיף לך…. אצלי זה בתחילת השנה ככה שאף אחד לא זוכר.
ומזל טוב! (נכון שזה אמור להיות מזל רע אבל כתבתי את זה, לא אמרתי…)
ופעם שהבית ספר שלי היה ליד הבית הייתי באה בכל יום בשבע… טראומת האיחורים שלי כזאת נוראית…
כמה פעמים איחרת בכלל?
זה בסדר… לא נורא.. יש יותר גרועים.. (לי)
למה אמרת לי מזל טוב?! עכשיו יהיה לי מזל רע! (זה בסדר. כולם אומרים. כנראה המזל הרע-הרגיל שלי יתבטל)
נקווה שאת תזכרי ביום הולדת.. (סליחה אם אני מעצבנת בקשר לזה…)
אני גם אעלה פרק מיוחד ביום ההולדת שלי! :) אני אנסה כמה פרקים של כמה סיפורים! :)
טוב, אני לא ממש זוכרת כמה פעמים איחרתי, בואי רק נגיד שבכיתה א' אני זוכרת רק פעמיים שלא איחרתי…
ולי יש הרגל כזה להגיד אלף פעמים מזל טוב – לפני ואחרי היום הולדת. אפילו הברכה הקבועה שלי היא "מזל טוב מזל טוב מזל טוב"…
אז היום הולדת שלך בשתים-עשרה?
כן.. כהרגלי זה יוצא על פסח וזה ממש מעצבן.. (פעם אחת זה לא יצא על פסח וזה היה על בית הספר.. שנה שעברה.. היה כיף…)
כבר פעמיים יום ההולדת שלי נפלה על יום הזיכרון. -,-
בטח לא הכי כיף…
היום היו לכמה ילדות בשכבה שלי יום הולדת, מעניין איך זה להיוולד באחד באפריל… אולי יש לך פטור ממתיחות? (עכשיו אני מדמיינת בית חולים, והדוקטור נכנס ואומר: "גברתי, נולדת לך בת" והיא צוחקת ואומרת לו: "בדיחה טובה, אחד באפריל!")
זה מצחיק להיוולד באחד באפריל… אני לא הייתי רוצה כי זה היה ממש מעצבן…
גם אצלכם עשו מתיחות?
בעיקר אני…. חרפנתי את חברה שלי למוות (שלי)
כן… באחד באפריל אני מוציאה את הבת הרמס שבי (או בכל יום, כשאני חושבת על זה)
בכיתה ד' עשינו כל השכבה מתיחה אדירה: התחלפנו בכיתות, ככה המורים של הכיתה המקבילה ראו אותנו במקום את הכיתה המקבילה… אני מתה על אחד באפריל.
מה עשו אצלכם?
הרבה. חברה שלי הפחידה אותי למוות וגם את כל הכיתה (אבל בעיקר אותי..)
טוב, אז אצלכם היה כיף… אצלי בקושי היתה אווירת אחד באפריל (אולי זה בגללי… חרפנתי גם את כל הילדים בכיתה שלי שלוש פעמים בערך)
אנחנו נורא זורמים.. וזה ממש כיף! (אני אוהבת את הכיתה שלי..)
אני לא ממש… כולם ממש מפריעים (ברמה של אי אפשר לסבול) ונקעתי בכיתה עם ילד שיש בנינו שנאה הדדית ועם הכי הרבה ערסים בכיתה.
טוב, בכל מקרה אני כנראה עוברת כיתה שנה הבאה…
אנחנו ההפך. עם הכי פחות ערסים ופקצות (אבל יש) ואנחנו כיתה ממש כיפית ומגובשת…
גיבוש? אצלנו לא יודעים את המילה גיבוש… כולם צועקים על כולם…
למרות שאחרי שהערסים יוצאים יש הרבה יותר שקט בכיתה. אני מחכה ליום שבו יעיפו את כולם מהבית ספר (ובאמת עשו את זה לילד אחד שהיה בכיתה שלנו… פעם אחת הוא זרק נפץ בשיעור ספרות שהיה ממש ליד הרגל שלי)
לפני כמה ימים כמעט נרצחתי ממספריים שעפו והגיעו לשולחן שלי (מזל שהזזתי את היד והראש.. לא כועסת אבל זה היה מפחיד… זה לא היה בכוונה לרצוח אותי אז זה בסדר..)
למה.
להפוך.
לי.
את.
הסיפור.
לצ'אט?!
מקסימום הנושא היה מעניין!!!
אני מבינה את מאקס…
גרררררררררררררר.
בטח מלחיץ…. עלי פעם זרקו מקל קטן (בכוונה) והתכופפתי… סיפור ארוך ומגניב (אוף, אני מתגעגעת לכיתה ג'… אחת השנים המגניבות בחיים שלי…)
דרך אגב, ראית שיצא הספר החמישי של קהילים נגד וספרים? עוד אחד זה האחרון!!!! (ואז סדרת המשך!!!!!!)
ואני יודעת מי הולך למות בשישי, אבל אני אהיה נחמדה ולא אעשה ספוילרים.
אוי… סליחה ריקי… את כבר יודעת שיש לי יכולת לחפור…
יצא "אל תסמוך על אף אחד"?!
יש!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
גם נראה לי היום הכיתה שלי ואני יותר מגובשים… :)
סליחה, ריקי.. נפסיק….
זה קורה לנו הרבה…
הרבה מאוד…. זאת הבעיה כשאין צ'אט.
טוב, סליחה….
תמשיכו, אבל תקדחו על נושאים מעניינים יותר בבקשה ^-^
כמו…?
אמממממממממממ…
חתולימים?