הזקנה עם החתולים

כל פעם כשהשכנה הזקנה עם החתולים והחיוך המפחיד חסר השיניים הייתה יורדת איתי במעלית היא הייתה שואלת "קאגדילה?" ואני בתשובה שולחת מבט מפוחד וחסר אונים.
היא בינתיים מקשקשת איתי ברוסית ואני מחייכת ומחכה בנימוס עד שהמעלית עוצרת בקומה הראשונה והזקנה מנופפת לדאסוידניה.
בחזרה מבית הספר תמיד הייתי רואה אותה מוציאה את השקית של המשביר ובתוך בונזו וכל החתולים, מכל השכונה באים בריצה והיא מפזרת את הבונזו כאילו אלו פרחים והיא שושבינה בחתונה של בר רפאלי.
ביום שני אחד כבר לא ראיתי אותה במעלית, או בפארק, או בפח הזבל.
ויש מודעת אבל בכניסת הבניין.
ואני רק מפחדת שהיא מתה בגלל שלא החזרתי לה חרשו במעלית.