הזיה קשה

כולם הולכים לאותו כיוון ורק אני ממשיך ללכת לכיוון הנגדי, אף אחד לא מתייחס אליי, אני גם לא מחפש תשומת לב, אני רק רוצה להגיע בשלום, מלחמת מים קשה מתרחשת ברחוב,אני משתדל להישאר יבש למרות שזה כמעט בלתי אפשרי.. אחריי שבוע של חום 40 שלא יורד, אשפוז של עוד שבוע בבית חולים שאף אחד לא יודע שום שפה מלבד לשפת השבט,הדבר האחרון שבא לי לחטוף עכשיו זה דלי מים קרים,מה זה החג המטופש הזה?!? אחרי כמה דקות גם אני חוטף, אין, אף אחד לא נשאר יבש כאן.. אני זוכר פחות או יותר איפה ישנתי לפני האשפוז, היינו שלשה חולים במיטה אחת בחדר עם מאוורר.. עכשיו אני מנסה לשחזר בין כל ההמון הזועם איזה גסט האוס זה בדיוק היה… בינתיים ללא הצלחה. . ואז עוברת לי מחשבה שאולי זה בכלל.לא הרחוב הזה אבל איזה רחוב זה אני לא יודע..