ההלויטיסואול. ׁ(THE ׂHELVITISOULׂׂׂׂׂׂ)

הוא רץ בנבכי הג'ונגל הירוק עד שהגיע למקדש.
הוא הזיע. הוא פחד.
לפתע נשמע צווחה קולנית. הוא ידע מה השמיע אותה. הוא נשמע קרוב, אך באותו זמן גם רחוק.
זה היה הוא. המפלץ הנורא.

"שיין, תתעורר.." אגתה צעקה מהקומה התחתונה לכיוון חדרו הגדול של בנה בקומה העליונה. מאז שבעלה ז"ל נפטר, היא ובנה החלו לחיות חיים צנועים למרות העושר העצום שהוריש להם בעלה.
בעלה המנוח לא היה אביו של שיין;אף אחד לא ידע. אגתה תמיד מספרת שאביו היה איטלקי חסון ויפיפה, אך שיין לא באמת האמין לה כל הזמן הזה.
כששיין קם, הוא ציפה לשרטיות ולחתכים המוזרים שצצו על גופו כל פעם שחלם את החלום של הג'ונגל, והם מצדם לא איחרו לבוא. הוא קם, לבש את המכנסיים ואז חשוף בטן מחדרו.
הוא הרגיש, כמו בכל פעם, מהלומה אנרגטית בכל גופו כשיצא מהחדר. ואז נעלמו החתכים והשריטות העמוקות. גם זה, כמו תמיד.
אביו היה כבול בתוך המקדש. הוא ידע זאת. הוא חש זאת. חלומות הג'ונגל שלו תמיד היו צלולים, אך לעולם הוא לא הצליח לפתוח את דלתות המקדש. מדי פעם הוא שמע, או שדמיין לעצמו, את אביו צועק אליו מבפנים.
הוא הריח בייקון וביצים, הארוחת בוקר האהובה עליו.
הוא ירד למטה, כשאמצע המדרגות,כשעדיין לא יכל לראות את הקומה התחתונה, הוא שמע קול שיסוף מהלומני. הוא רץ למטה, רק בשביל לראות את אמו שסופת הראש מתבוססת בדמה על רצפת המבטח.
הוא רץ לעבר אמו, ומצא שתי עדויות שהחלום שחלם כל לילה, החלום שאמו אמרה לו לא להאמין לחלומות האלו, אמיתיים.
בגרונה השותת דם של אמו נמצא חתיכת טופר. עדות ראשונה.
על הרצפה, קרוב לאמו, שאר ככרטיס ביקור קסקס בצבע ירוק-טווס. עדות שנייה.
הוא חש זאת.
הם מתקרבים.
הוא מתקרב. ההלויטיסואול בעקבותיו.