הדבר האמתי
לא היה ולא נברא, אתה דמיינת את הכל. שנים שהיית כחולם ורק עכשיו התעוררת.
אין לזה שום משמעות, לשום דבר שעברת.
ועכשיו מה תעשה, כשנותרו לך רק ימים ספורים לחיות? בטח תרצה לנצל את החיים עד תום, אבל איך? אתה הרי לא יודע משום דבר שהולך סביבך.
או אולי תתייאש ותשקע בתוך עצמך.
זה רק טבעי, כל מה שקורה. כולם מתעוררים בסופו של דבר ומגלים שרוב שנותיהם היו רק דמיון ושהחיים האמיתיים רק התחילו וכבר עומדים להסתיים, אתה מבין. ריבועים, משושים ושאר צורות גיאומטריות מרחפות באוויר, אבל בעיקר ריבועים ומשושים. אין אנשים. הכל מסביב צבעוני ומתערבל בתוך עצמו ורק אתה קפוא במקומך בעיניים פעורות. ואתה מגלה שצורתך כצורת כוכב בעל חמש קרנות ואתה מביט על עצמך מן הצד, כאילו במראה. ואולי כל זה הוא החלום והחיים שעברת עד כה היו הדבר האמתי, ואם כן, מה הטעם לחיות עוד? אתה לא יודע. אתה לא יודע מה חלום ומה מציאות ואתה לא יודע מה הטעם בהכל. אבל דבר אחד אתה כן יודע וזה "ספוג אדום מרחף". אתה לא יודע מה המשמעות של "ספוג אדום מרחף", אבל אתה יודע שזה המפתח להכול וזה הכי חשוב. ואז אתה שואל את עצמך: "אולי לא הייתי צריך לנסות סמי הזיה…"
תגובות (3)
אולי כבר ניסית סמיי הזיה ( שכתבת את זה), ושוב יש לי את ההרגשה שהאמביולנטיות גרמה לך להתלבט לגבי הסוף שרצית וזרקת אותו לנחל כי אתה בויכוח עצמי עמוק שאינך מוכן עוד לענות עליו בביטחון ושטויות זו אופציה קלה
שטויות זה טוב
בס"ד, זה נורא יפה! התגובה שלי על 'תהיות' שכתבת, נראית כאילו אין לה בסיס אם קוראים את הסיפורים האחרונים שלך חח.. אבל אתה יודע לאיזה סוג של סיפורים התכוונתי.. את אלה אני אוהבת, הם יפים ונחמדים ולא גורמים הרגשה רעה. תמשיך ככה XD.. לילה טוב:)