האתגר שלי!!

האיש הרזה נכנס והתיישב על הכורסה. "אז, אני באתי לכאן, בגלל שהיו לי חלומות מוזרים לאחרונה. לספר אותם?". האיש מתמקם בנוחות ומתחיל לספר: "זה התחיל ביום לילה חשוך. כי מטבעם של יומי לילה להיות חשוכים. הייתי בביתי. הכנתי עוגה, והאכלתי את הכלב שלי, ברווז. למה ברווז אתה שואל?, טוב, כי לפני ברווז, היה לי ברווז שקוראים לו כלב. כשסיימתי להכין את העוגה, חייגתי בטלפון את המספר של החבר הכי טוב שלי, אוזון. למה אוזון אתה שואל? אני באמת לא יודע.. חייגתי את המספר, וענה לי אדם עם קול מצחיק מצחיק ואמר 'הלוווווו?' צחקקתי צחקקתי, מהספה נפלתי, מהרצפה קמתי, והמשכתי. ניתקתי את הטלפון לאדם עם 'הלווווו?' והוצאתי את הדלת מציריה. למה אתה שואל? טוב, כי לפני כמה שבועות התגרשתי מאשתי והיא אמרה שאני מוזר. אנייי? מוזר?? אין מצב נכון? אבל אשתי התעקשה שהדלת שלה מהסכמי הגירושים. ונכון שעורך הדין שלה היה אצטרובל, אבל הוא היה חתיכת אצטרובל קשוח!. הפסדתי הכל חוץ מהשיער שלי.. טוב גם אותו אבל גנבתי אותו חזרה.. רואה??. בקיצור ניגשתי אל רופא שעמד מול ביתי ושאלתי: 'רופא, אני מרגיש לא טוב. תוכל לבדוק אותי?' הרופא בדק אותי, ואמר 'יש לך מחלה נדירה מאוד! קוראים לה היפופוטומנסטרוסקוויפאדאליאופוביה. ההיפופוטומנסטרוסקוויפאדאליאופוביה אומרת שיש לך פוביה מפני היפופוטמים, טוסטים, וטוסטים בצורת היפופוטמים.' ואני הייתי מאוד עצוב. 'זה קטלני?' שאלתי, 'זה קטלני רק אם אתה לא מוצא את פרח ההיפטוקוקוסינושטו. אבל זה לא אמור להיות קשה מדי. הוא צומח מפיפי של כלבים שקוראים להם ברווז.' אתה יכול לנחש מה עשיתי אדוני הפסיכולוג? נכון, נכון מאוד. הלכתי וחיפשתי כלב שקוראים לו ברווז. חיפשתי חיפשתי, ולא מצאתי כלב שקוראים לו ברווז! הלכתי ברחוב ושאלתי את כל הכלבים 'קוראים לך ברווז?' אבל לא! מסתבר ש'ווף' זה שם נורא פופולארי לכלבים בימינו. אז המשכתי והלכתי והלכתי והמשכתי.. ואז התעוררתי! אז מה אתה חושב דוקטור?" סיים האיש המוזר. "אה! אתה לא עונה?! לא נאה לך לדבר עמי?? אז אני הולך!"

לאחר כחצי שעה, נכנס הפסיכולוג לחדר. "טוב מר.. היפטוטומינישטון.?" אבל אין עונה. "הממ החדר ריק. ומי שם איצטרובל על הכיסא שלי??"