האיש שבמעלית. סיפור לא מצחיק

אנחנו כבר בעליה השישית. היו כבר חמש עליות לארץ, של עולים חלוצים. היום זאת העלייה השישית, כשכולם עולים במעלית ולא מתאמצים במדרגות.

הוא נדהם כשהמעלית התחילה לנוע עוד לפני שהספיק ללחוץ על הקומה המבוקשת. בכל זאת לחץ עליה. המעליות האלו, חשב, הפכו להיות מתוחכמות כל כך. הוא הרבה להתלונן על המהנדסים שכל פעם ממציאים מעליות חדשניות, שמסבכות את החיים ולוקח זמן עד שאתה לומד את הפונקציות שלהן. המעלית נעצרה. זאת לא הייתה בכלל הקומה שלחץ עליה. הוא חיכה כמה שניות ואז בלית ברירה יצא מהמעלית. מיד הדלת נסגרה מאחוריו. הוא גילה שהגיע לפרוזדור קטן – ושם הייתה רק המעלית ממנה יצאה זמינה. לחץ בפראות על כפתור המעלית, אבל לא היה שום סימן שזה משפיע. כעבור כעשר דקות של ניסיונות סרק ניסה להתקשר ואז גילה שבמקום אין בכלל קליטה. מיואש התחיל לפסוע לאורך המסדרון. לבסוף גילה דלת קטנה ונכנס בה. ברגע שפסע צעד אחד פנימה הדלת ננעלה מאחוריו בטריקה מאיימת. הוא ניסה להציץ אחורה, אבל אז הבחין שהחדר מלא באנשים.
לאט לאט, כשהביט בהם, מצא שהיו אלו דיירים של הבניין, שנעלמו כבר למשך תקופות זמן שונות. ברור קצר שעשה, גילה שהמעלית החדישה, שהתקינו לא מזמן בבניין, הייתה מהמתוחכמות שיוצרו לאחרונה. היא הייתה כל כך מתוחכמת, שלקחה ללב את התלונות של הדיירים, כל פעם שהתקלקלה. המעלית הצליחה ליצור קשר עם מעליות אחרות, וביחד החליטו שיש לנקוט בפעולת טרור, כנגד בני האדם, שהתחילו להטיל הגבלות על המעליות החדישות ועצרו את ההתקדמות שלהן. כך הפכה קבוצת אנשים זאת, שהמעלית לכדה, לקלף מיקוח של כלל המעליות, כנגד הכוונה הזדונית, לעצור את ההתפתחות שלהם. שחרור הדיירים התאפשר, לבסוף, אחרי שנחתם הסכם מסודר, בין המעליות לתושבי העיר, לגבי זכויות המעליות…