גן חווה

כל הילדים הקטנים לעגו לו ואמרו לו שהוא טיפש אפילו שהיה חכם מהם כי הוא היה בן 30 ועדיין בגן. והוא לא יכל להרביץ להם כי הם ילדים, ואסור לו להרביץ לילדים כי אז יחשבו שהוא פדופיל ויכניסו בו מכות. אז הוא רק היה יושב בארגז החול ובונה ערים עם נמלים וחיילים וגם מחסנים ובסיסי טילים, והיה משיט אוניות מעיר לעיר וסוחר עם ערים אחרות. אבל זה לא הביא לו את השקט, רק הפך אותו טיפש יותר, למרות שהוא די נהנה, וזה נתן לו תעסוקה. אז הוא ביקש מהילדים אם הוא יכול בבקשה לשחק איתם והם לא רצו, אז הוא שאל את הילדים הם הוא יכול בבקשה להרביץ להם והם לא רצו. והוא שאל את הגננת חווה שהייתה גם כן בת 30 אם הוא יכול לשכב איתה, והיא לא רצתה. לכן היה לו בודד מאוד. הוא לא ידע מה לעשות. לאן ילך, לאן יפנה, מי לקולו יענה. כשהוא הרים את ראשו לשמיים הוא ראה הרבה עננים, וזה עשה לו טוב לדעת שיש עננים בשמיים. כי הם כל-כך ענווים, ויפים, והם אף-פעם לא קיללו אותו ולא דרשו ממנו, רק היו שם. הם אפילו לא עשו לו כאב ראש.

חווה הגננת אמרה שהוא כבר ילד גדול, ויכול להשתין לבד. אבל הוא מאוד רצה שחווה הגננת תתפוס לו את הזין כשהוא משתין ותכוון, ולכן בכוונה השתין לא ישר אלא סביב. ובהתחלה היא צעקה ומאוד התעצבנה, אבל אז התחילה לתפוס לו את הזין כשהוא משתין ולכוון להשתין ישר ולא סביב. זה עשה לו נעים, למרות שלא עמד לו, והוא שאל אם הוא יכול לנשק אותה בלחי כאות תודה על כל הפעמים שכיוונה לו ת'זין. היא הסכימה, והוא נישק אותה על הלחי, והיא נהייתה מאוד אדומה, ואמרה שחבל שהוא ככה טיפש, כי אולי היה יכול לצאת משהו ביניהם. אז הוא ניסה ללמוד, ואפילו ידע לערבב צבעים, אבל היא חשבה שהוא עדיין אהבל ולא רצתה לדבר איתו על לגור ביחד, או לצאת ביחד, או לשכב או משהו. הוא לא ידע מה יכול לגרום לה לאהוב אותו יותר, אז הוא ויתר. רק היה מביט בעיניים כלות כיצד היא חמודה ויפה גם כשהיא צוחקת, ואיך גופה נע נעים רך וענוג. ואז הילדים הרעים אמרו שהוא צריך לתת להם כסף כל יום כל הזמן, ובהתחלה הוא הביא, אבל אחר-כך לא רצה, והם הרביצו לו עד שהניחו לו. והוא היה בוכה נורא, וכל הריבה הייתה נמרחת לו על השרוולים, וזה היה מגעיל ודביק ומשך זבובים. הוא לא ידע מה לעשות עם הריבה הזאת, אז התחיל לאכול ממרח שוקולד, אבל זה היה נמרח לו על הפה, וכמעט נכנסו לו זבובים לפה. והגננת חווה פתאום כבר לא רצתה שהוא ינשק אותה בלחי, וזה העציב אותו, והוא היה בוכה המון. והילדות בגן קראו לו תינוק בכיין, והילדים היו מציקים לו ולפעמים מרביצים, והוא היה מאוד בודד בגן חווה, אבל לא רצה לעזוב, כי אין כמו חווה בשבילו.