ג'יבריש

סתם רציתי לכתוב, בלי לראות באמת את המילים.
רציתי לכתוב כי ככה, כי לפעמים צריך, גם אם אין באמת מה להגיד.
רציתי לכתוב כי אין לי מה לכתוב, ויש המון סיפורים, יש המון סיפורים שצריך להמשיך
אבל איך ממשיכים? לא יודעת. אבל זה בסדר, זה יבוא. לשחרר להרפות, זה יבוא.
עכשיו אלו סתם מילים חסרות משמעות , וגם ירח ויער ושמיים וים, וחול ואבטיח וחבר. יש גם סרט וסיפור ומכונת כתיבה, ועיניים שלא רואות, ואוזניים שלא שומעות
ולא אכפת לי מה אני כותבת
זה כמו תרגיל
לכתוב מילים חסרות משמעות. יכול להיות שבקרוב יהיו להם משמעות
לאריה ולג'ירפה ולהיפופוטם, אלון ורונן ויותם.
תהיה משמעות לשיר ולפזמון ולצליל שמדביק את כולם יחד
תהיה משמעות למלך האריות ולסינדרלה ולשלגיה
וגם למילים לא אמתיות
לבלופ ולפלאח ולאבוגרדשפה, ולכל מילה שנכתבת ברגע זה.
תצחקו תצחקו
מותר לכתוב הכל
וג'יבריש זו שפה
שפה שבה מותר לכתוב כל מילה ולתת לה משמעות משלך
וככה תוכל לשחרר את מה שבלבך
ואף אחד לא יבין
אז אני רוצה לכתוב בג'יבריש
ובכל שפה אחרת
לחיים נפוחות
זברה מנומרת.
אני אוהבת את התרגיל הזה,כשאני סתם רוצה לכתוב, ואין המשך, ואין מילים, רק חור שחור
האקונה מטטה.