בלה בלה בלה

איזה יום מוזר.
קמתי בבוקר ובמקום שכולם ידברו איתי עברית, הם דיברו איתי בשפה כל כך מוזרה…
זה הלך ככה:
\"בלה בלה בלה!\" אמר לי אחי.
לא הבנתי. \"מה?\"
\"בלה בלה בלה.\" הוא הסביר לי לאט יותר וברור.
עדיין היה לי מוזר וחשבתי שכולם השתגעו. או לחלופין, שאני השתגעתי. \"תחזור שוב, בבקשה.\"
\"בלה. בלה. בלה. בלה בלה בלה בלה?\" נראה כאילו הוא כועס עליי שאני לא מבינה את השפה הטיפשית שהוא מדבר בה. מטומטם.
\"מה אתה רוצה ממני?!\" צעקתי עליו.
הוא נאנח ומלמל עוד כמה מילים בשפת ה\"בלבלה\", ולאחר מכן פשוט הלך.
איזה יום מוזר.
ואפילו כאשר הגעתי לבית ספר כולם עדיין דיברו ב\"בלבלה\"!
\"בלה בלה!\" המורה אמרה לי.
\"סליחה המורה, לא שמעתי מה אמרת. את יכולה לחזור?\" ביקשתי בנימוס אך בנימה מעט חסרת סבלנות.
\"בלה בלה בלה. בלה בלה בלה, בלה בלה! בלה בלה בלה? בלה בלה בלה.. בלה בלה בלה בלה !\"
הפעם שיחקתי את עצמי מבינה מה היא אומרת. חייכתי קצת וצחקתי ממה שהיא אמרה, הנהנתי במקומות הנכונים ( לדעתי לפחות ), ניפנפתי לה לשלום והלכתי. היא הסתכלה עליי במבט מעט מוזר אבל בכל זאת עשתה לי שלום.
איזה יום מוזר.