בובספוג הגירסא שלי – פרק 6

בובספוג שאל את עצמו שוב מה הדבר המוזר הזה.
הוא ופטריק בחנו את ז-ה כבר הרבה זמן:
היה לזה צורה של טיפת, צר למעלה ומתרחב מלמעטה, זה היה אפור וגבשושי וכמה נקבוביות היו עליו.
"מה נראה לך שזה?" שאל בובספוג בפעם החמישית
"מי יודע?" השיב פטריק
הם המשיכו לבהות בדבר.
פטריק מצמץ.
בובספוג מצמץ.
שקט….
"אולי תעופו מפה כבר?!" שאל סקווידוויד ונופף בזרועותיו
"סליחה סקויידוייד, אנחנו מנסים להבין מה זה!"
"מה?" שאל סקווידוויד בכעס
"הדבר הזה" אמר פטריק
"הנה פה!" השלים בובספוג ונגע בדבר האפור, ממש במרכז הפנים של סקוויד.
"מטומטמים!!" קרא סקוויד "זה האף שלי!!!"
"אווווווו" הם אמרו ביחד
"למה האף שלך גדול כל כך?"
"ולמה הוא אפור?"
"למה הוא בצורה של טיפה?"
"ולמה הוא כל כך… מוזר?"
"האף שלי לא מוזר!!" מחה סקוויד, "או גדול, הוא אפור בגלל שזה הצבע שלי ו…" הוא מצמץ בכעס ואז קם ממקומו, "מה אתם בכלל עושים בבית שלי?!" שאל
"ראינו את הדבר הזה מהחלון" אמר בובספוג, פטריק הנהן.
"רצינו לדעת מה זה אז נכנסו דרך הדלת האחורית…" הוסיף פטריק
"הדלת האחורית…?" סקוויד הסתכל לאחור ולא הופתע לגלות שבקיר שלו יש חור ענק שממנו נכנסו זוג הטמבלים. "פשוט עופו לי מהבית" הוא אמר ובובספוג צחק
"באמת סקוויד! כזה בדרן, אתה יודע שאנחנו יצורים ימיים. אנחנו לא עפים, אנחנו שוחים…"
"כאילו דא…." הוסיף פטריק
"פשוט… ת-ע-ו-פ-ו !!!" קרא סקוויד ובובספוג ופטריק מצאו את עצמם עומדים מחוץ לבית של סקוויד
"אז….." אמר פטריק
"רוצה ללכת לראות מה זה הדבר הזה על הפנים של מר קראב?"
"אתה מתכוון לעיניים שלו?" שאל פטריק
"כן"