בובספוג הגירסא שלי – פרק 3 חלק א'

בובספוג בחן את החליפה שלו בפעם החמישית. זאת הייתה אותה תלבושת שלבש כל הזמן, המכנסיים החומות, החולצה הלבנה… אבל הפעם משהו הרגיש לו שונה. הוא חייב לחשוב מה מפריע לו.
זה שדודה שלו באה לבקר אותו הלחיץ אותה ברמה כזאת מטורפת. 'היא בסך הכל דודה שלך!' נזף בעצמו ואז חייך את חיוכו הדבילי אל המראה, שתי שיניים חייכו אליו בחזרה.
"אוווווווווווו גארי!!!" קרא בובספוג כשהוא מדלג במדרגות "איפה אתה גארי?"
בובספוג פתח את דלת המטבח. "גארי?"
הוא נכנס אל הסלון. "גארי?"
הוא אפילו פתח את המגירה שבא גארי נהג להתחבא כשהיה קטן. "גארי?!"
"איפה אתה גארי?! צעק בובספוג וחיפש רמז לחילזון שלו.
פתאום בובספוג מצא על הרצפה פתק, הוא התכופף והרים אותו. הוא התחיל לקרוא:
"מיאו, מיאו מיאו…
מיאו מיאו מיאו מיאו.
מיאו מיאו, מיאו, מיאו מיאו,
מיאו מיאו מיאו מיאו"
"אני לא מאמין!" קרא בובספוג ורץ החוצה אל פטריק. "פטריק פטריק!"
"בובספוג, בובספוג!" קרא פטריק "מה ת'עושה?"

***************
בעיר מצוירת אחרת: איזבלה בדיוק נכנסה לחצר של פינאס ופרב.
"מה קורה איזבלה?" שאל פינאס
"אני מרגישה מוזר.." היא ענתה "כאילו מישהו השתמש בביטוי שלי".
***************

"פטריק אתה פשוט לא מבין!" קרא בובספוג
"זה תלוי" אמר פטריק, בובספוג בחן אותו ופטריק נאנח "כן אתה צודק, אני לא מבין"
"גארי נעלם והשאיר את הפתק הזה!" קרא בובספוג שוב והושיט את הפתק לפטירק.
"תן לי לראות!" אמר פטריק "מיאו, מיאו מיאו………. מיאו מיאו, מיאו מיאו"
"מה לדעתך קרה?" שאל בובספוג מפוחד
"כלום" ענה פטריק "הוא כותב פה שהוא ברח כי הוא לא רוצה להיות פה כשמישהי בשם פיפה העגולה תהיה פה אחרת הוא ישתגע"
"דודה שלי?" שאל בובספוג ובחן את חתיכת הנייר "ואיך אתה בכלל מבין חלזונית?" שאל את פטריק
"אני לא" ענה פטריק "הכל כתוב בעברית פה מאחורה…"