ZEX-שלב 10

"מיסט?" הופתעתי.
היא הייתה לבושה בפיג'מה סגולה עם דובים עליה.
"או,היי" היא סיננה והמשיכה לשחק.
"מה את עושה כאן?" שאלתי.
"רציתי לשחק וביקשתי מהיליוס,הוא הסכים" היא
הצביעה עליו מבלי להוריד את עיניה מהמסך.
"מה קרה לו?" שאלתי."נרדם" היא אמרה והמשיכה לשחק.
"טוב,גם אני רוצה ללכת לישון" נאנחתי.
"בסדר,בסדר" היא קמה ופנתה לכיוון היציאה.
הבטתי בה לדקה.היא ממש חזקה כאן…גם אני רוצה להיות חזק כמוה.
הרגשתי מן פעימה מהעגילים שוב.הורדתי אותם מהאוזן."היי מיסט!" קראתי לה שנייה לפני שיצאה.
"את יודעת מה אלה?" שאלתי והראתי לה את העגילים הכסופים.
היא הביטה בהם למשך דקה,ואז אמרה:"אני לא שמעתי עליהם הרבה,אבל בטוח שצ'ארלי יודע.
לפי מה שהבנתי ממנו זה משהו מיוחד,הוא בקומה השלישית" היא אמרה והלכה משם.
ירדתי אל הקומה השלישית,ובדיוק שם פגשתי את לוסי.
לפני שהצלחתי להוציא מילה,היא במהירות סובבה אותי,התהפכתי ונפלתי.
"יופי.ועכשיו,שמעת על מישהו בשם צ'ארלי כאן?" שאלתי אותה כשקמתי.
"לא" היא סיננה והלכה לעבר מגורי הבנות.
הסתובבתי קצת,עד שראיתי את האדם ההוא שפגשתי במקלחות."סליחה,אתה יודע איפה צ'ארלי?" שאלתי אותו."זה אני" הוא אמר וסרק אותי,ואחר כך פרץ בצחוק."נכון,נכון.הילד עם העגילים.
בוא לחדר שלי" הוא אמר,והעביר כרטיס מגנטי על הדלת לידנו.
בפנים היה ריק,היה שם רק ארון קטן,ולידו מיטה קטנה.על התקרה התנדנדה לה נורה קטנה,שהייתה מקור האור בחדר.נכנסנו,והוא לחץ ל המתג.אור חלש בקע מתוך הנורה.
"החדר כל כך…הממ…מוזר" אמרתי לבסוף."אל תסתמך על מראה עיניים" הוא צחק.
הוא הגיע אל מרכז החדר,ומחא כפיים.כל החדר התחלף בחדר עם מיטה מלכותית גדולה,שני ארונות גבוהים,שולחן גבוה עם כיסא משרדי לידו,על התקרה היו מנורות גדולות,ומקרן שעמד בסוף החדר.
"מקרן?" שאלתי והצבעתי עליו."באמת חשבת שאני אגור בחדר עלוב?" הוא צחק.
"אז…אתה צ'ארלי.מי אתה כאן?" שאלתי.
"אני המורה של השכבה השנייה.ואתה תלמיד חדש,נכון?" הוא שאל ולקח שתי כוסות זכוכית מתוך הארון.בצד היה מקרר.הוא לקח בקבוק קולה,ומזג לכוסות.
"קח" הוא הושיט לעברי כוס אחת."תודה" מלמלתי."מיסט אמרה לי לשאול אותך בנוגע לעגילים" אמרתי.
הוא צחק,ואז אמר:"אני לא אלמד מי שלא מהכיתה שלי.מצטער" הוא צחק.
"אבל….אני חייב לדעת מה זה ומה הפעימות שאני מרגיש" אמרתי.
הוא הביט בעגילים שעל האוזן שלי,ואז הניח את הכוס שלו על השולחן.
"טוב,אני אספר לך.אבל זה רק כי מיסט שלחה אותך" הוא חייך.
"לעגילים יש סוד גדול מאוד.בתוכם,יש את המפה אל כלי הנשק המיוחד שלך.הפעימות שאתה שומע,הן בעצם הקריאות של המפה שרוצה לצאת.אבל,בשביל לשחרר את המפה,העגילים צריכים לבדוק את כח הרצון שלך" הוא אמר והראה לי חרב ארוכה שנחה בצד.
"כח הרצון שלך,הוא זה שיוביל אותך אל הנשק שרק אתה תוכל להשתמש בו".

(בינתיים,בחדר של קליאו):
"כפי שהמורה הראתה לי" היא נשמה עמוק.היא הניפה את החרבות שוב ושוב באוויר,
בסוף,יצאו מהחרבות להבות אדומות,שלאחר כמה שניות השתנו לכחולות.
"החרבות האלה מיוצרות מחומר מיוחד שיוצר אש במגע מסויים עם האוויר" הסבירה המורה בבוקר.
"חרבות אש" חייכה קליאו.