ZEX-שלב 1

"אההההההההההלף!" קרא רוי.
חיכיתי כמה שניות,עד שצעקתי:"סטופ".
"מ'" הוא אמר ולקח את הדף.
"זה מתחיל לעצבן!" קראה אניה.
זה היה שיעור חופשי,כי המורה לתנ"ך חלתה.
יש לי הרגשה שזה בגלל שדני הכניס לה כדורי שלשול בקפה אתמול בגלל שהכשילה אותו במבחן….
"טוב,פרשתי" אמרתי ויצאתי החוצה
"פחדן!בגלל שאתה מפסיד?" צחק רוי.
הנהנתי,וברחתי משם לחצר.אחרי כמה דקות רוי הגיע."עמדתי להפסיד כשהגענו לאות ג'" הוא חייך.
רוי היה החבר הכי טוב שלי,כבר מהיסודי.
הגענו אל מאחוריי המבנה,כשראיתי את קליאו.
"היי קליאו" חייכתי אליה.היא סרקה אותי במבט משונה,ומיהרה ללכת משם.
"מאיפה אתה מכיר את קליאו?" עצר אותי רוי.
חשבתי קצת,ונזכרתי בכל הפעמים שהיא כמעט עקפה אותי בריצה,ואפילו פעם אחת ניצחה אותי.
"ספורטאית טובה" אמרתי.
רוי הביט בה לפני שנעלמה משם."מוזרה" מלמל.
"הו,טוב שפגשתי אותך!" שמעתי קול.הסתובבנו וראינו את המורה לספורט.
"מר.הייני" נלחץ רוי."לגבי המבחנים שאתה צריך להשלים נדבר אחר כך" הוא פנה לרוי.
"תקשיב,אחד מהספורטאים הכי טובים שלי לא יכול שלא להבחן לזה" הוא חייך ונתן לי דף.
קראתי את הדף.היה רשום שם על בית ספר מיוחד לספורטאים.
"נשמע מעניין,לא?" שאל בחיוך:"הם יערכו מבחנים פה מחר!"
כל מקום שרוי לא יהיה בו,לא מעניין.אבל יהיה נחמד סתם לדעת שעברתי במבחני ספורט.
(למחרת)
התמתחתי קצת,לפני שהתחלתי.
כמה בוחנים ישבו בקצה אולם הספורט."אתה שון הדארי?" שאל אחד מהבוחנים.
"כן" הנהנתי לאט."אוקיי,בוא נגמור עם זה" נאנח בוחן אחר.היה ברור שהוא כבר הכשיל הרבה נבנחנים.
"תקיף את המגרש.יש לך חצי דקה" אמר בוחן שלישי.
"תתחיל!" הוא קרא ורצתי במלוא המהירות.עשיתי הקפה,וכשסיימתי התנשפתי קצת.
ארבעת הבוחנים התלחששו ביניהם."אוקיי.50 שכיבות שמיכה בדקה וחצי" אמר הבוחן הראשון.
"תתחיל!" הוא קרא.אחרי שסיימתי נשכבתי על הרצפה,והתנשפתי עוד קצת.
הם התלחששו שוב."ועכשיו מתח וטיפוס חבלים" קרא הבוחן הרביעי.
"נו,איך היה?" שאל רוי כשחזרתי לכיתה."מתיש" מלמלתי לסיכום.
התיישבתי בזמן שהמורה רות כתבה את החומר למבחן על הלוח.
"כיף לך שתיפתר מרות" חייך אליי רוי."אני לא הולך לשום מקום בלעדיך" לחשתי לו.
"אבל.." הוא התחיל:"זה בית ספר מעולה בשבילך!אתה חייב ללכת!" הוא פסק.
"שקט בסוף הכיתה!" צרחה עלינו רות בקולה הצרוד מה שגרם לצרחה להשמע נוראי.
כתבתי את החומר למבחן,ולחשתי לרוי:"אני לא מעוניין".
"אבל תפגוש מלא ספורטאים טובים!וגם ספורטאיות!" הוא חייך חיוך ערמומי.
"ותמיד תוכל לתת לי את הטלפון שלהן" הוא צחק קצת.
"רוי ושון,צאו להרשמה!" צרחה רות.הנהנו,ויצאנו משם.כשהגענו למזכירות,הרגשתי שאני מתהפך ונופל על הרצפה.