ZEX-מטרה 8

"אני באמת מרגישה שזה עובד!" קראתי בשמחה.
"נהדר! את יודעת,יכול להיות שזו ההמצאה הכי טובה שלי עד עכשיו!"
"את חושבת שהמורה תאשר לנו את הנשקים?"
"לא כל כך מעניין" פיהקה ריקי.
הן התקדמו לעבר האולם.

"קח" אמר סיינו בקול כבד:"אני אצור בתוכך שוב אשליה" הוא אמר.
"לא צריך" חייך דינו ועמד על רגליו בקושי:"הסתדרתי כבר!"

"נהדר! קלטת את העסק!" צחק מאסק.
"אז עכשיו בוא נלך!" חייך אלווין והם גם יצאו לעבר האולם.

"אז חזרתן" המורה התקדמה לעברנו."נו,תראי לי את הנשק שלך" אמרה המורה.
ריקי שלפה מתוך כיסה מכשיר קטן מרובע.
"מה זה?" שאלה המורה וסרקה את הנשק.
"זה MP3 מיוחד שבניתי.הוא מאכלס הרבה שימושים לצורך קרב" אמרה ריקי בנחישות.
"בסדר" נאנחה המורה והתקרבה אליי:"מה איתך? הצלחת להלחם פיזית?"
"המממ…לא כל כך…פשוט…אני.." התקשתי להסביר.
"אני בניתי לה משהו שימושי שיעזור לה" צחקה ריקי.
"ומה זה?" המורה התעניינה מחדש.
"אלה!" שלפתי מתוך התיק שני אגרופנים גדולים וכסופים.
"אגרופני איקס! מגבירים פי 8 את היכולות הפיזיות של האדם!" ריקי הניחה את ידה על כתפי ובידה השנייה הרימה אצבע אחת:"האגרופנים שולחים זרמים חשמליים שמאמצים את השרירים פי 8.בהתחלה זה קשה,אבל כשהגוף מתרגל הכוח עולה.בנוסף,הם בנויים בצורה מיוחדת כך שלמרות גודלם ומשקלם קיירה שלנו תוכל לשאת אותם בלי בעיה.זה עיצוב שתוכנן במיוחד בשבילה!" ריקי קראה.
"זה המאסטרפיס שלי.הפעם באמת התעלתי על עצמי!" ריקי מלמלה.
"וזה עובד?" המורה פערה עיניים.
"תראי לה!" ריקי אמרה.הנהנתי,ולבשתי את האגרופנים.
רצתי לעבר מטרה,והגעתי במהירות.שלחתי מכה,והמטרה התרסקה לחתיכות.
"זה באמת עובד!" התפעלה המורה.
"כן! כן! כן,כן,כן! זה יפייפה! ההמצאה שלי פשוט מדהימה!" קראה ריקי והבטנו בה.
"זאת אומרת,אני ממש שמחה בשבילך קיירה" היא אמרה במבוכה.
"אתה בטוח שאתה בסדר?!" שמעתי את מאסק,והסתובבנו אליו.
"כן כן,רק נפילה אחת" חייך דינו וצעד בקושי לאולם.
"איך נפילה עשתה את זה?" שאל אלווין בדאגה.
"דינו! מה קרה? פנית לאחות?" שאלה המורה בדאגה.
"אני בסדר! נפילה זה הכל! אני עדיין יכול להניף חרב!" הוא חייך.
"טוב! בעוד חמש דקות נתחיל את השיעור!" המורה התקדמה למקומה.
"אתה בטוח שאתה בסדר?" שאלתי והתקרבנו אליו.
"כן! תפסיקו לדאוג,מה יש לכולכם?" הוא צחק.
"אתה יותר מידי אופטימי….אני לא אוהבת את זה…" אמרה ריקי והנידה בראשה.

"פאו לא רוצה,ולא רוצה!!" צרחה פאו והשתוללה במסוק.
"מה יש לך,פאו?" קרא שון."פאו לא רוצה ללכת לשם! פאו לא רוצה!" היא צרחה.
"אוייי,הדארי לעזאזל איתך,סדר לה את הנזק בראש!" צרח סקייבס שהטיס את המסוק.
"הו כן נכון,היא לא חזרה לעצמה מאז התאונה עם הסלע,שנייה אני אסדר" מלמל שון,והכה אותה בראש חזק עם הקלשון.
היא טלטלה את ראשה."סליחה.אני בסדר עכשיו" היא נשמה עמוק.
"אבל אני עדיין לא רוצה! לא רוצה,לא רוצה,לא רוצה,לא רוצהההה!!!!" היא צרחה.
"אויייי!!! אני אהרוג אותה,לעזאזל איתה!!!!!" צרח סקייבס.
"תירגעי פאו,סיינו אולי חזק,אבל האשליות שלו לא טובות משלי או משל מיימון.הוא כלום בשביל שלושתינו" אמר שון בחיוך.
"עדיין,הבחור חזק כמו גיהינום.לפני ארבע שנים אפילו אני ורוי יחד לא הצלחנו להיפתר מהבחור" אמר סקייבס.
"עדיין מוזר לי שרוי היה מתנקש.בכל מקרה,אל תדאגי פאו.אני חזק כמו סקייבס עכשיו,שנינו יחד נביס אותו,ואת יכולה לעזור" אמר שון והחזיר את הקלשון על גבו.
"למה היליוסי לא בא?" היא ניפחה את לחיייה בכעס.
"כי הוא וארת'ור נמצאים באימוני שטח" אמר סקייבס.
"ולוסי?" שאלה פאו."לוסי מעבירה קורס למתנקשים בהרים" אמר שון.
"ואנחנו במשימה הזאת?? אני רוצה להכפיל את המשכורת שלי,אבל לא ככה!!" היא קראה.

סיינו צחק.הוא ידע שבקרוב מישהו יבוא לקחת אותו.אבל הוא בטוח.
הוא הרי,אמן אשליות.