ZEX-מטרה 4

מישהי גבוהה,עם שיער אדום ארוך ופס ורוד וירוק עליו,
עיניים כחולות ולבושה באדום עמדה מולינו.
"אני היא אנאל,המנהלת שלכם" היא הציגה את עצמה.
"נעבור לסיור קצר ולאחריו תתפזרו לחדרים שלכם על פי התעודות שתקבלו".
מישהו עבר וחילק לנו מעין כרטיסים מגנטיים.
התחלנו בסיור במבנה הענקי.
ככל שעלינו בקומות הרגשתי נהדר יותר ויותר.זה היה מרהיב.
"קומות שלישית,רביעית וחמישית הם קומות החדרים שלכם! בחדרים תישנו בזוגות".
"ומי זה?" שמעתי את הקול של מאסק.היינו בקומה השמינית,ועל הקיר הייתה תמונה של מישהו.
זיהיתי אותו.זה היה שון,והחזיק קלשון.זאת הייתה תמונה לכל אורך הקיר,לא רחבה מידי.
ליד התמונה היו מונחות עוד שתי תמונות:מישהו עם ארבעה אקדחים,מחייך.מישהי עם גרזן ועוד מיישהו עם שתי חרבות יושבות אחת ליד השנייה על הדשא.
"זה שון,המתנקש החזק ביותר שאי פעם יצא מכאן" חייכה אנאל והביטה על התמונה של שון.
"המתנקש הכי חזק?" שמעתי לחישות ולא האמנתי למה ששמעתי.
"זה היליוס,החבר הכי טוב שלו.הוא הגיע למקום השלישי מבחינת החוזק" אמרה אנאל:"אבל חבר נאמן ומצויין!"
"מי שתי אלו?" שאלתי והצבעתי על התמונה השלישית.
"זאת עם הגרזן והשיער הלבן זאת לוסי.היא הייתה ממש מצויינת.לידה יושבת קליאו,לוחמת החרבות הטובה ביותר.שתיהן היו בתיקו על המקום הרביעי.אם הייתה באמת תחרות לא יודעת מי הייתה מנצחת".
"רגע,מי השני?" זה היה הקול של אלווין.
"מימה.היא נמצאת כאן בתור האחראית שלכם.תחשבו עליה בתור מנהלת תחתיי.היא זאת שבירכה את כולכם בחוץ".
"החנונית הזאת?" צחקה ריקי.
סכין עבר ממש מול פניה של ריקי ונתקע בקיר.הסתובבנו אל מימה שעמדה בקצה המסדרון,נשענה על קיר והביטה בריקי בכעס.
"איזו צלפית" שמעתי את מאסק לוחש.
אחרי הסיור ירדתי אל הקומה השלישית.נקשתי על הדלת."תשתמשי בכרטיס כדי להיכנס" שמעתי קול מבפנים.
הבטתי הצידה ליד הדלת,והעברתי את הרטיס המגנטי שלי במכשיר.
הדלת נפתחה,ונכנסתי פנימה.

מאסק הלך לאיבוד בין המסדרונות.לבסוף הוא הגיע לחדר שלו:TE-7.
הוא העביר את הכרטיס המגנטי ונכנס פנימה."היי.אני מאסק" הוא הציג את עצמו.
"אלווין.קרא לי פשוט אל" אלווין לחץ את ידו.הוא התיישב על הקומה השנייה של המיטה השמאלית.
"וואוו,ככה זה לכולם פה?" מאסק התחיל ללכת ברחבי החדר.
"לא.כנראה למי שהיה פה קודם היה שיפוץ רציני" צחק אלווין.

"אני ריקי" היא אמרה.היא לבשה כפפות גומי צהובות,ומשקפי מגן.היא התחילה להעביר נוזלים ממבחנה אחת לשנייה.
"אני קיירה" אמרתי לה והלכתי לכיוון המיטה הימנית.
"אז מה את עושה?" התקרבתי אליה,אך היא שלחה אליי את ידה עם שקית ניילון מבלי להפנות אליי מבט.
"מה זה?" שאלתי בבלבול."אם את רוצה להיות באיזור הזה את חייבת משקפת מגן וכפפות".
"מה את עושה בכלל?" שאלתי.
"מנסה למצוא חומר דלק מתאים להמצאה הבאה שלי" היא נאנחה.

דינו עמד מול חדרו.היה לו שיער חום קצר מבולגן מאוד,עיניים כחולות והוא לבש ז'אקט ירוק.
"שלום" הוא נכנס לחדר,והדלת נסגרה מאחורי.
עיניו התכווצו למראהו של שותפו לחדר.
הוא לבש ברדס שחור ענקי,ומסיכת גז גדולה וכבדה.הוא התיישב על המיטה השמאלית.
ההתנשפויות הכבדות שלו נשמעו חזק יותר מבעד למסיכה.
"אני דינו,ואתה?" הוא פנה אל שותפו לחדר.
דינו הניח את התיק שלו והחרב שלו על המיטה הימנית.
השני לא ענה,אלא המשיך להתשף בכבידות."בוא נשחק משחק" אמר השני בקול כבד מאוד.הוא המשיך להתנשף בכבידות,אך דינו לא נלחץ,אלא רק חייך חיוך מתעניין.