ZEX-מטרה 23

בינתיים,בוא נראה מה קורה עם החבורה:
טאקט הקיש באצבעותיו,וכולם החלו להתפזר.

הגענו עד לפסגה."אם אין כאן את מי שאנחנו מחפשים,אז למה כולנו כאן?" שאלה ריקי.
"כי יש כאן בחור בשם סיינו,ואני מחפש אותו" אמר דינו.
"ולמה אנחנו כאן?" היא שאלה.
"כי אנחנו מתכוונים לעזור לו!" אמר מאסק.
"ולמה אני כאן?" היא שאלה.
"אוי,פשוט בואי" התחלתי לגרור אותה לעבר המבנה הנטוש.
"בסדר,בסדר.אוף" היא מלמלה.
ראינו אנשים רצים במהירות מהמבנה,כל אחד לכיוון שונה.
רק שתיים נשארו.אחת עם נשרים על ידה,ואחת מחזיקה חרב ומניחה אותה על כתפיה מאחוריי ראשה.
שתיהן החזיקו שני קשים קצרים בידיהן."אני שונאת את ההגרלות האלה" מלמלה זאת עם הנשרים.
"גם אני לא מתה עליהם" אישרה זאת עם החרב והן זרקו הצידה את הקשים.
"אחת מהן זאת סיינו?" שאלתי."לא,סיינו בטוח לא פה" דינו אמר.
"בסדר,אז שניים מאיתנו יישארו כאן,ושניים אחרים יילכו אחרי אלה שברחו" אמרתי.
"יש לי רעיון!" מאסק אמר,והרים מהרצפה שני קשים ארוכים ושניים קצרים:"מי שיקבל את הקש הקצר,נשאר פה" הוא אמר והנהנו.
כל אחד שלף בתורו ומאסק נשאר עם האחרון."אני לא נשאר!" חייך מאסק.
"ובטח שאני לא נשארת!" חייכה ריקי.
אני ודינו עמדנו דום עם הקשים שלנו."זה לא פייר! אני כבר נלחמתי עם הלוליין!" קראתי.
"וסיינו שייך לי!" קרא דינו."לא נורא,אם נמצא אותו נשאיר אותו לך.ביי!" קרצה ריקי והם רצו.
"דקה את לא יודעת איך הוא נראה!" צעק דינו.
"תשלח לי מייל עם תמונה!" היא צחקה והם כבר נעלמו מהעין.
"את בטח צוחקת עליי!" הוא צרח."אין מה לעשות" מלמלתי.
"סיימתם עם המשחקים?" שאל זאת עם הנשרים:"אני אסלין".
"ואני קלר" אמרה השנייה:"לא ממש אכפת לי את מי להרוג קודם,אבל עכשיו אני דיי עייפה!" היא פיהקה ונשענה על קיר המבנה ועצמה עיניים.
"גם אני!" דינו פיהק,נשען על סלע ועצם עיניים."תקום עכשיו!" צרחתי עליו.
"האהאהאהא,אתם זוג כל כך חמוד!" צחקה אסלין."אנחנו לא זוג!" צעקנו.
"טוב,אז תילחמו יחד או בנפרד?" היא שאלה ושלושה נשרים החלו לעוף סביבה.
"אני אלחם בך לבד!" אמרתי בנחישות והכנתי אגרופים.
"תאחל בהצלחה לחברה שלך!" היא אמרה לדינו."אני לא החבברה שלו!" צעקתי.
"כן בטח" היא צחקה."מלו!" קראתי ורצתי אליה.שלחתי אגרוף חזק,והיא זזה הצידה.
"אווו,זה הכל?" היא לגלגה בחיוך.שלחתי אליה עוד ועוד אגרופים,כל אחד היה חזק יותר מקודמו.
היא התחמקה מכולם וחייכה."קיירה מאחורייך!" צעק דינו.
העפתי מבט לאחור,ואחד הנשרים עף לעברי,ותפס עם טפריו את הגב שלי,וחתך אותו בחוזקה.
הוא חזר לעוף בשמיים,ונשאר שם עם השניים האחרים.
הגב שלי צרב,והוא לא הפסיק לדמם."כואב? רק התחלתי!" היא אמרה.
"כואב? ממש לא!" אמרתי ורצתי אליה.עמדתי ממש מולה,ושלחתי אגרוף חזק לבטן שלה.היא פלטה דם ונפלה לאחור.ירקתי הצידה דם."זה כלום בשבילי" אמרתי.
"חוצפנית קטנה" היא קמה על רגליה,והרימה יד:"נלמד אותך בדרך הקשה,שלא מתעסקים עם ניידו-פי!"
קלר פקחה עין והביטה על המתרחש.דינו היה לחוץ.
אסלין הורידה את ידה במהירות ושלושת הנשרים צללו לעברי בעוצמה.
"מתקפת נגד!" קראתי.

(ברכבת,לפני כמה שעות):
"הנה! סיימתי!" ריקי החזירה לי את האגרופנים.
"מה עשית להם?" שאלתי בבלבול ולבשתי אותם.
"זוכרת שאמרתי לך שאני רוצה להוסיף לזה מתקפה חזקה?" "נו?"
"אז הוספתי!" היא קראה בהתרגשות:"המתקפה תופעל על ידי הפעלה קולית.פשוט תצעקי:'מתקפת נגד'.המערכת תופעל אך ורק אם היא תזהה את הקול שלך.בכל מקרה,זאת מתקפה שחזקה פי עשרים ממכה אחת של מלו עם האגרופן!" היא אמרה.
"וואוו!" קראתי:"ומה היא עושה?"
"זה סוד!" היא הוציאה לשון:"פשוט תשתמשי בה במקרה חירום!"

"עכשיו…זה מקרה חירום?" שאלתי והשפלתי את ראשי אל האגרופנים.
האיקס הגדול שהיה עליהם,הסתובב מעט לצורת פלוס.הם התחילו לזהור באור לבן בוהק."וואוו!" קראתי.
"מערכת 'מתקפת נגד' מופעלת.לביטול יש להגיד:'ניגוד'.המערכת טענה 30 אחוז" קול נשמע מתוך הכפפות.
הנשרים צללו מהר יותר."40 אחוז".זה הרגיש לי כמו הסוף."50 אחוז" חמקתי הצידה,והצלחתי במזל להתחמק מהם.
"60 אחוז" הם חזרו לעוף לעברי."70 אחוז" דינו קם ושלף את החרב,ואחריו גם קלר.
"80 אחוז" אסלין חייכה חיוך רחב."90 אחוז" הנפתי אחורה את האגרופנים,ממש לפני שהנשרים הגיעו אליי.
"100 אחוז.המתקפה מוכנה!" הקול קרא.
"על החיים ועל המוות!" אמרתי ושלחתי קדימה את האגרופנים.האגרופים שלי פגעו בנשרים,והם עפו אחורה בעוצמה אדירה,התנגשו באסלין,וגם היא עפה אחורה והתרסקה במבנה.היא איבדה את ההכרה,והנשרים גם.
"זה היה מדהים" לחשה קלר ועמדה על סלע.המבנה הושמד לגמריי.
"וואוו,אני כל כך שמח שאני לא היריב שלה" קרא דינו בהלם.
"אוקיי,התור שלי עכשיו" אמרה קלר והתקרבה אליי."קיירה זוזי אחורה" אמר דינו ועמד עם הגב אליי:"את נלחמת מספיק,עכשיו תורי!"
"כן" אמרתי וישבתי בצד,וצפיתי בקרב שלהם.
"ג'טו!" קרא דינו והופיע מול קלר.הוא הניף את החרב,אך היא נחסמה על ידי החרב של קלר.
"לא רע!" הוא אמר וניסה לשלוח קדימה את החרב,אך קלר חסמה את החרב שלו.
הוא זינק אחורה,והסתער עליה שוב.היא חסמה שוב את המכה,ושוב הוא זינק אחורה.
הוא התנשף,והניף לעברה את החרב ביד אחת:"את די טובה!"
"גם אתה.לא ציפיתי שתשרוד אחרי החתך שעל היד שלך" היא אמרה באדישות.
"איזה חתך?" הוא שאל,והיא הצביעה על ידו השמאלית.שנינו הבטנו על ידו,ונדהמנו.
על כל אורך ידו השמאלית היה חתך עמוק שחשף מעט מבשרו.היד דיממה בלי סוף.
"מתי…הספקת?" הוא שאל וקפא במקומו.
"אל תחשוב שיש לך סיכוי נגדי" היא אמרה באדישות והתקדמה לעברו עם החרב:"אני היא,האחות של ג'יידי".

קלר,היא האחוות של ג'יידי,אותה לוחמת חרבות שהייתה בשישיה האולטימטיבית.האם היא חזקה כמו אחותה,והאם דינו יוכל לנצח אותה?