Wings of the Angel of Death (הקדמה)

28.7.937
היום האחרון בחייה החופשיים של אן נגמרו.
שני גברים לבושים בחליפות מחויטות הגיעו לביתה, צפיתי בהם ממרחק, ראיתי איך הם גוררים אותה מביתה עוד לפני שהספיקה להיפרד מהוריה לשלום, אבל הוריה לא בכו או התחננו לדקה נוספת עם ביתם, הם היו תמימים, הם חשבו שעוד יזכו לראות את שיערה הבהיר ועיניה הכחולות, הם חשבו שעוד יזכו לראות אותה צועדת ליום הראשון שלה בלימודים, אבל הם טעו, כמו כולם.

1.8.937
היום היו תורו של תומס.
את הרגע הזה שראיתי את ידיו הקטנות נכרכות סביב רגל אמו אני בחיים לא אשכח.
אבל היא רק חייכה ושלחה את בנה הצעיר ביותר לחיים של אומללות וכאב.

8.8.937
היום הגיע תורי, היום שבו אמורים לגרור אותי מביתי ומחיק הוריי, אני יכולה לראות את המחזה ממש לנגד עיניי.
שני גברים בחליפות יגיעו אל סף ביתי וידפקו בדלת בעדינות, אבל אף אחד לא יקום לפתוח לכבודם את הדלת, הם יחכו קצת וידפקו שוב, אבל אף אחד לא יענה להם, אחד מהם ידפוק על הדלת בחוזקה רבה מדי והם יגלו שהיא פתוחה הם יכנסו לבית החשוך ויסתכלו סביב.
אחד מהם ילך לחפש בחדר השינה והשני בחדר הרחצה, האחד שילך לחפש בחדר השינה יגיע יותר מהר בגלל שהוא יותר קרוב, אבל ברגע שיפתח את החדר הוא יופתע מכמה שהוא מבולגן.
הוא יגיש לפינת החדר ולא יראה כלום אך ברגע שיביט ברצפה יראה טיפות קטנות של דם, הוא יעקוב אחר שביל טיפות הדם ויגיע למיטה הקטנה שבצד השני של החדר, הוא יסתכל מתחת למיטה ויראה זוג עיניים פתוחות לרווחה שמביטות בו, הוא ייבהל ויצא בריצה מן החדר לכיוון חדר הרחצה, החדר האחרון במסדרון, הדלת פתוחה והוא רואה את גבו של הגבר השני. הוא מתקרב קצת יותר ומבחין בכך שהגבר בחליפה מתבונן לכיוון הרצפה הוא ישפיל את מבטו ויבחין בשובל טיפות דם כמו שהיה בחדר השינה, הוא יעקוב אחר שובל טיפות הדם במבטו עד שיבחין בגופת גבר מדממת שוכבת על הרצפה שרגליו מקופלות בצורה לא טבעית, באותו רגע יצאו בריצה שני הגברים מהבית, יחזרו למפקדה וימסרו דיווח על שתי גופות ועל ילדה נעדרת, אחרי זה כל אחד ילך לביתו, שניהם ינסו לשכוח מזה אבל הם לא יצלחו להוציא את התמונות הקשות מראשם.