Wasted Times

סקיילאר(Skylar) אבל כולנו קראנו לה קאי(Kai).
שיער שחור קצר , עיניים חומות , רזה, מקועקעת,לבושה שחורים, נערת רוק אמיתית.
הכרתי אותה כשעזבנו את סקוט לייק ועברתי לתיכון חדש בוואל מרי.
לא היינו חברות , אבל מיכיוון שהאימהות שלנו מצאו מכנה משותף וזה להתאבל על הגירושין שעברו איכשהו נאלצנו להיות גם יחד.
לתיכון היא כמעט ולא הייתה מגיעה,חוץ מהשיעורים של מר נייט, הוא היה היוצא מן הכלל .
ארשת פניה לעולם לא גילו מה מתחולל בפנים.
אף אחד לא היה בחברתה
והיא לא הייתה בחברת אף אחד.

"אמילי, תתארגני אנחנו הולכות לגב' סימונס".
"אימא אני לא יכולה, יש לי עבודת הגשה שאני אמורה לסיים עד מחר".
"את יכולה לסיים את העבודה עם קאי, שתיכן לומדות באותה כיתה".
כשאימא שלי הייתה מגיעה לגב' סימונס הפנים של שתיהן זרחו, שתיהן חלקו כאב משותף.
אבא שלי ואימא שלי התגרשו לפני שנתיים, לאימא שלי הייתה קריירה בתור אמנית , היא לימדה בבית ספר בסקוט לייק , עבדה במוזיאון לאומנות ממוחזרת והתנדבה במרכז שיקום דרך אומנות.
אפשר היה לחשוב שאימא אהבה את עולם האומנות יותר מהכול ומכולם ,אך לא חזק כמו שאהבה את אבא.
אבא הכריח אותה לוותר על הכול בשביל להיות עקרת בית, חינכו אותו שהאישה צריכה להיות בבית ואימי שהייתה מאוהבת מעל הראש לא היססה אפילו לרגע…
רוב שעות היום אבי ניהל את העסק המשפחתי ולכן כמעט ולא היה בבית.
היינו לעיתים רחוקות מגיעות לחנות, לעזור במה שיכולנו , אימא הרגישה רע שאבא עובד לבד,
אבל אבא בתוקף לא הסכים שנגיע.
ביום בהיר אחד בשעת בוקר מוקדמת , אימא התעוררה במצב רוח רענן ועלה במוחה רעיון,להכין ארוחת בוקר וללכת לחנות להפתיע את אבא, מיכיוון שלעולם לא אכלנו ארוחת בוקר ביחד, היא חשבה שזה רעיון גאוני.
היא קמה הכינה ארוחת בוקר, התלבשה,התבשמה ויצאה לדרכה.
לא לקח הרבה זמן עד שהיא חזרה הביתה והבגדים של אבא עפו מהחלון
לא לקח הרבה זמן עד שראיתי את אבא מופיע עם האוטו במהירות בבית
לא לקח הרבה זמן עד שהעניינים התלהטו והקללות נזרקו לאוויר
לא לקח הרבה זמן עד שכל השכנים כבר היו בחוץ
לא לקח הרבה זמן ואימא ארזה את הדברים ועברנו
יום אחד אשמע את אימא מספרת לגב' סימונס איך הגיעה לחנות , והחנות הייתה סגורה
אבא שכח שלאימא יש מפתח ואימא ראתה את אבא עם גב' דרנל ביחד ביחד.