משפחה בין כוכבים: פרק 4: מלחמת העולם השלישית, ומי סובל הכי הרבה…?

היום התעוררתי לצד בחילות נוראיות וכאבי ראש.
הרגשתי נורא ואיום, אז המשכתי לשכב לי במיטה, בזמן שירח קרא למישהו לטפל בי.
מזל שחמה מבינה ברפואה, היא תוכל לרפא אותי.
בנתיים אני שוכב לי עם הרגשה איומה, אני פשוט לא מצליח להיפטר מזה, וזה לאט לאט מחמיר.
לבסוף ירח חזר יחד עם חמה, והיא החלה לבדוק מה קרה לי. היא בחנה אותי מכל כיוון, ובסוף אמרה:"ארץ, נראה שמתחוללת מלחמה בתוכך." יופי באמת. עכשיו נזכרתי איך הרגשתי במלחמת העולם הראשונה או השנייה. פשוט זוועה. "ברצינות…?" שאלתי "לא עוד הפעם, אני בקושי שרדתי את מלחמת העולם השנייה, וזה אפילו נורא יותר !" "טוב, אולי זו מלחמת העולם השלישית..?" שאלה חמה. "אולי באמת" עניתי. כבר לא היה מה לומר. "אז איך אני נרפא מזה?" שאלתי אותה.
לא הייתה לה תשובה בשבילה, כך גם חשבתי. הכאב החמיר במהירות רבה והמשכתי לשכב.
פלוטו שמע את החדשות, והצטרף ל"חגיגה" הזו – הוא התחיל להציק לי.
"למה הבאת אותו לכאן?" שאלתי את ירח. "אני לא" הוא ענה. אני עדיין לא מבין איך פלוטו מגלה כל דבר. כל הזמן. זה פשוט מבאס.
פתאום התרחש בתוכי פיצוץ עז שהעיף אותי רחוק, גרם לי לעשות חור גדול בקיר וליפול בחוץ.
"בני אדם הם משוגעים, כמעט כמו החוצנים שפגשנו בפרק הקודם" אמרתי.
חזרתי לשכב, ופלוטו החל לשגע אותי. "בוא נראה טלוויזיה" הוא אמר.
"למה נראה לך שאני יצפה בטלוויזיה כשאני במצב כזה? מפוצצים אותי !" אמרתי בכעס.
פלוטו התעלם ממני כמו ילד בן 3 והדליק את הטלוויזיה.
"ברצינות…" אמרתי לו בקול נמוך. "עוד פעם הישרדות? אתה פשוט מכור".
"תהיה בשקט, אתה חולה – אסור לך להתעצבן" הוא אמר לי.
"נכון, אז תכבה את הטלוויזיה ותסתלק מפה !" צעקתי.
בנתיים – ניקס, הידרה וכארון ( הירחים הבריוניים של פלוטו ) הלכו להם בשקט לכיוון המקרר, והחלו להוציא משם דברים.
"היי, אל תגעו באוכל שלי ללא רשות" אמרתי להם. "תחזירו את זה למקרר".
כל כך מפתיע היה שהם זרקו עליי את האוכל שבמקרר. "ברצינות, אתם לא מקוריים".
פתאום אבטיח ענק ריסק לי את הפנים. התעצבנתי כל כך שהחלו רעידות בתוכי, הפעם אני מעריך את זה מעל ל – 8.5 בסולם ריכטר. "היי" אמרתי. "פתאום אני מרגיש טוב יותר!"
חמה הסבירה לי בהתלהבות: "זה גאוני !" היא אמרה. "אם תתעצבן – לא תהיה מלחמה, אלא אסונות טבע ! אתה צריך להמשיך להתעצבן ! תעלה את לחץ הלבה שלך".
פלוטו והירחים שלו שמעו את זה, ופתאום התנהגו אליי בצורה יפה כל כך.
"לעזאזל איתכם !" צרחתי. "כשסוף כל סוף מישהו רוצה שתעצבנו אותו, אתם עושים דווקא ומתחילים להתנהג בצורה נורמלית?! אתם פשוט חסרי לב !" צעקתי.
בזמן שצעקתי – הרגשתי עוד יותר טוב, כנראה זה מכוון שהתעצבנתי מכך שהם לא הצבענו אותי.
"העסק הזה פשוט מבלבל אותי" אמרתי. חמה ענתה לי בצחקוקים: "הם עושים עבודה טובה. הם מעצבנים אותך בכל דרך אפשרית – גם אם זה כולל את האפשרות להפסיק להיות מעצבנים".
חמה יצאה לרגע מהבית, וחזרה יחד עם נוגה. "היי נוגה" אמרתי. "שלום ארץ" היא ענתה. "שמעתי על מה שקורה לך, ורציתי לומר לך שאני רוצה להיפרד".
עכשיו היית כל כך מעוצבן – כל תופעות הטבע התרחשו בו זמנית ( וזה כולל התפרצויות הרי געש, אפילו הרי געש מכובים וסתם הרים ).
"עבדתי עלייך !" היא ענתה. "זה היה כדי לעצבן אותך עוד יותר, אני מקווה שהחלמת סוף סוף".
הבנתי מה הולך כאן, והרגשתי הקלה. "תודה לאל, לא צריכים לעבור עוד פעם את הסיפור הזה".
נו, ואיך אתה מרגיש? "טוב" אמרתי. פלוטו הזמין את כולם למסיבה, ובה הנושא המרכזי היה לעצבן אותי…
הייתי מוכרח לבוא מכוון שהוא גרם לי להחלים. שארית היום הזה עומדת להיות גיהנום…

המשך יבוא…