venus background story part 5

פרק 5 מי אני
ונוס תמיד אהבה טבע והתרגשה מהיער החופשיות התמידית ( :P ) למרות שהשאר לא ממש נראו שמחות להיות ביער הזה. "למה אתן מפחדות מהיער הזה כל כך ? " שאלה ונוס
"הוא בעל תכונות אל טבעיות ויצורים שחיים שם שחלק לא חזרו מהפגישה איתם " אמרה אפלגק
והן המשיכו ללכת

השמש הייתה במרכז השמיים כשהשיחים והעצים התחילו לרשרש פךאטרשיי קפצה מהפחד וכל החבורה עצרה הם הביטו בשיחים המרשרשים כשבוך עץ בצורה מוזרה יצא מהשיח "מה זה "שאלה ונוס "זה…אחת החיות הכי נוראות שקיימות " ריינבוו דאש בלעה רוק "זה טימברוולף !,לברוח " (טמברוולף זה הזאבים מעץ ) הן רצו בעוד ששלושה זאבים מעץ יצאו מהשיחים והעצים הצמודים גודלם בהתחלה היה קטן אבל כאשר נעמדו על 4 הרגליים שלהם הם היו ענקיים
ונוס לא שמה לב ומעדה על שורש שהיה מורם מעל האדמה ועפה עצידה על העצים שהסתירו שהם היו על גבעה היא התגלגלה על המורד הגבעה תוך כדי שהיא מחפשת משהו להחזיק אבל בלי הצלחה והיא התגלגל עד לאבן גבוהה וממנה היא נפלה לתוך עגם קטן
היא יצאה מהעגם וניערה את הראש שלה כדי להוציא את המים מהשיער שבלי שידעה תמיד היה נראה מושלם מה שממש עיצבן את נייגל וגרם לה לנשות לבלגן אותו כמה פעמים בלי הצלחה ונוס עמדה לחזור על הגבעה כשהיא קלטה במבט מהיא בקצה העגם חתיכות שחורות ואפורות של מתכת היא הקרבה אל המתכות ובין החתיכות של המתכת היא מצאה מצפן וזרם זיכרון זרם בראש שלה
"היום נלמד איך ליצור אש וחוקי הישרדות בטבע " אמר המדריך ההיא החלה לראות כל מני זכרונות מאחד ממחנות הקיץ שלה
"ופרס השורדת הכי טובה מעונק לונוס " אמר המדריך והעניק מצפן לונוס
הזרם זכרונות הפסיק. היא המשיכה לחפש בין העריסות ומצאה חתיכת ברזל גדולה שהיה אלייה סמל מוזר עם נשר אליו "אני חושבת שזה הסמל של קולומביה" חשבה לעצמה,היא נגעה בסמל ועוד שתף של זיכרון עבר בראשה היא ראתה את עצמה מתגייסת לצבא והיה מישהו שגרם לה שימחה יותר מכל דבר אחר וברגע אחד הכל התנפץ היא יכלה כמעט להרגיש את הדמעות בענייה ואחרי זה היא יכלה להרגיש את הבדידות שלה כשהיא שמרה את הרגשות שלה לעצמה עד שעיבדה את הזיכרון
השתף הפסיק והיא רצתה לבכות "לא עכשיו אולי העבר שלי קשה אבל כעט יש לי חברים לעציל " היא קמה על הרגליים ובזכות הדמיון והידע שלה היא היא לקחה חתיכות מתכת חדות חבל שהיה בעזור מקל מקופף וזכוכית שהייתה בעריסות שככל הנראה היו של מטוס

החמישה היו מוקפת בזאבים בזמן שהם מתקרבים אל החמישה לא היה לאן לברוח וברגע שנראה שלא נראתה תיקווה חץ בוער פגע בראש של אחד הזאבים וגרם לא לבעור עד שהוא נשבר לחלקים בפתח שיצר במעגל הופיעה פונית עם חץ וקשת ומקל בוער שאיתו היא הבעירה חצים
הזאבים ראו מה קרה לחבריהם וברחו ועזבו את החמישה בשקט "ואוו זה היה ממש מדהים" אמרה RD
איפה למדת לירות ככה חצים ? " שאלה רריטי
"זה ידע מהעבר " אמרה ונוס
"אז אני מבינה שמצאת משהו מהעבר " אמרה פלאטרשיי
"כן, למרות שלא כדי שנשאר כאן יותר מדי בואו נחזור " אמרה ונוס והן פנו חזרה אל השביל

באותו לילה
"תודהש את נותנת לי לישון כאן רירטי " אמרה ונוס
זה בסדר ,האמת שיש לי מתנה בשבילך " היא קמה אל הארון והוציע מישם חליפה מגבני כחול שהיו דומים קצט לשלג "זאת החליפה שאיתה מצאנו אותך אז חשבתי למה שלא לתקן אותה ולשנות לה את הצבע מאט היא אמרה
"ואוו זה ממש יפה " אמרה ונוס היא החזיקה את החליפה שידעה שהייתה חליפה צבאית ואז היא נגעה בטג שהיה מאט מקומט למרות שהיה עשוי מברזל (אחרי הכל הוא נפל מגובה :P ) שתף זיכרון עבר בראשה "אני רוצה שתביאי לי קסם " אמר מונרו הגנרל היא זכרה את הכל בבירור עד לרגע האחרון בו היא נפלה ממטוס ושברה את מהירות הקול "רריטי תקראי לכולן מחר על הבוקר אני זוכרת איך הגעתי לפה "

נייגל הגיע הזמן לקום אמר גק נייגל קמה מהמיטה עייפה מה קרה היא שאלה
הגענו הוא ענה לי וישר בלי למצמץ היא רצה אל הסיפון והביטה במראה של הארץ בעלת השמיים הכחולים ונוס אני מגיע חשבה בראש בזמן שהחיילים מתקוננים לעגינה