Two pieces of a broken heart-פרק 6.

״הגענו.״ ג׳ייסון אמר ועצר את המכונית. ״לאן?״ שאלתי עם רעד בקולי. אני לא יכולה לסמוך עליו כל כך מהר. ״לבית שלי.״ הוא אמר וירד מהמכונית. מה אני אמורה לעשות עכשיו? הדלת שלי נפתחה וראיתי את ג׳ייסון מולי ״את יורדת?״ הוא שאל ולקח לי כמה שניות לצאת מהמכונית. הלכנו בשביל עד שהגענו לדלת. עמדתי שם ובהיתי באוויר. הרגשתי ריקנות. ״ביאטריס.״ ג׳ייסון אמר בנוקשות. ״מה?״ אמרתי כשיצאתי מהבועה שלי. ״את בסדר?״ הוא שאל והנהנתי במהירות. למרות שאני לא בסדר. נכנסו לבית והוא היה קריר וקטן. הוא כיחכח בגרונו והלך למטבח. עיניי חקרו את ביתו. רובו היה לבן וריק. ״ביאטריס.. את רוצה לשתות?״ הוא אמר, כמעט לחש. הנדתי לשלילה והמשכתי להסתכל על הבית. הוא היה ריק מתמונות והכל היה..קר. ״אז..את רוצה שאני אסביר לך עכשיו?״ הוא שאל בחשש והוביל אותי לסלון. ״כן..״ מלמלתי והתיישבתי על הספה, ג׳ייסון התיישב מיד אחרי. ״התפטרתי מעבודה הזאת.״ הוא אמר בשקט ובהה ברצפה. ״בהתחלה, כשחתמתי על החוזה, הייתי בן חמש עשרה. את היית בת עשר.״ אני זוכרת את היום הזה במדויק. ״בחוזה היה כתוב שהייתי חייב להשאיר אותך שם כל חייך ואם אני פורש אז את יוצאת.״ הוא אמר. אז למה לעזאזל לא עשית את זה קודם?! ״הייתי מקבל בכל חודש סכום גדול של כסף. שהיה הולך לניתוחים של אמא שלי.״ הוא אמר והרמתי את ראשי מהרצפה במהירות. ״נ..ניתוחים?״ שאלתי ושיחקתי עם אצבעותיי. הוא הנהנן. ״היום החלטתי לעזוב. ואביך לא רצה לשחרר אותך. אז הוצאתי אותך בלי שהוא ידע.״ הסתכלתי עליו והוא היה חיוור. ״תודה..״ לחשתי. ״אני מצטער ביאטריס.״ הוא אמר והביט בי. ״ומה יהיה עם אמא שלך?״ שאלתי במהירות לפני שהוא יספיק להגיד משהו. ״אני לא יודע.. אני אתחיל לעבוד ואנסה להציל אותה.״ הוא אמר עם חיוך קטן שנראה לא אמיתי. ״ומה איתי עכשיו?״ שאלתי והשפלתי את מבטי שוב. מה יהיה איתי עכשיו? אין לי אמא או אבא, או כל קרוב משפחה אחר. אני לבד. ״אני משער שאת תוכלי לגור איתי בנתיים..״ הוא מילמל. אני לא יכולה לחיות עם החוטף שלי..בערך. והוא הרבה יותר מבוגר ממני ואני בכלל לא מכירה אותו. ״אני לא חושבת שזה רעיו טוב.״ אמרתי וקמתי במהירות מהספה. ״לאן יש לך ללכת ביאטריס? אני הבן אדם היחיד שאת מכירה.״ הוא אמר ונעמד מי אחרי. ״ואם הוא ייחפש אותי? אולי הוא כבר בדרך לפה לקחת אותי? חשבת על זה?״ אמרתי שדמעות מצטברות בעיניי ומצמצתי אותם מהר. ״אני לא אתן לו.״ הוא אמר בטון הנוקשה שלו ופניו היו קשוחות. אני לא יודעת מה לעשות. מצד אחד אני לא יכולה להישאר בבית שלו, מצד שני אין לי לאן ללכת. ״אוקיי..״ לחשתי והשפלתי את מבטי, משחקת עם שולי החולצה המלוכלכת. הוא התקרב אלי במהירות ויכולתי להישבע שהוא הולך להרביץ לי. הלכתי במהירות אחורה והצמדתי את עצמי לקיר, מזיזה את מבטי ועוצמת עיניים בחוזקה. ״ביאטריס.״ הוא אמר בקשיחות ונעצר מולי. פתחתי את עיניי והסתכלתי עליו. ״ אני לא התכוונתי להרביץ לך עכשיו.״ הוא אמר באותו טון והתנשף. הנהנתי וסידרתי קבוצת שיער שהחליקה לי על הפנים. הוא נראה מובך מאוד. הוא העביר את ידו בשיערו והחליק את ידו. ״אז..בואי אני אראה לך איפה תשני ואיפה המקלחת.״ הוא אמר והתחיל ללכת ואני אחריו.
״המקלחת פה,״ הוא אמר והצביע על דלת לבנה שמגבת קטנה הייתה תלויה על הידית ״וכאן את תשני.״ הוא אמר ופתח את הדלת. ״זה בסדר?״ הוא שאל ומיהרתי להנהנן בראשי. ״א..אני יכולה להתקלח?״ כבר הרבה בזמן שלא עשיתי מקלחת נורמלית. הייתי צריכה לשטוף את גופי עם הברז העלוב שהיה שם. ״כן, בטח.״ הוא חייך. אניי חושבת שזאת הפעם הראשונה שהוא מחייך. הוא תמיד קר וקשוח ולא מרבה לדבר. ״אני אביא לך חולצה ומכנס שלי ובהזדמנות תקני בגדים של בנות.״ הוא אמר והלך לחדרו, מוציא מהארון חולצה לבנה ומכנס שחור ארוך. ״קחי, מגבת יש בארון את כבר תראי.״ הוא אמר והלך לסלון. הלכתי באיטיות למקלחת, הנחתי את הבגדים על הכיור וסגרתי את הדלת. הורדתי את הבגדים המלוכלכים שלי ונכנסתי למקלחת, חיכיתי שהמים יתחממו ונעמדתי מתחתם. מעולם לא הרגשתי טוב יותר.
~
ישבתי על המיטה בחדר, מתעסקת עם המצעים הכחולים. חשבתי על איזה חיים יכלו להיות לי, רק אם המשפחה שלי לא הייתה נהרגת, רק אם אבא שלי לא היה כולא אותי במרתף.. החיים יכלו להיות טובים יותר. צעקות חזקות נשמעו ויצאתי במהירות מהחדר, ראיתי את אבא שלי וג'ייסון מתעמתים, לצד אבי יש שני נערים, קטנים יותר מג'ייסון. "איפה היא?!" אבי צעק, הלב שלי פעם במהירות, הראש שלי הסתחרר, ורגליי לפתע נחלשו. ג'ייסון שתק ואבי נראה עצבני יותר. "תגיד לי איפה היא לעזאזל ואם לא אתה תסבול, בחור." אבי איים על ג'ייסון, ג'ייסון לא פחד ממנו. ג'ייסון תפס בחולצתו של אבי והצמיד אותו לקיר, הנערים עטו על ג'ייסון והחלו להרביץ לו. ג'ייסון החל להרביץ גם להם והם נפלו לרצפה כשדם בידיהם ובפניהם. ג'ייסון הצמיד את אבי שוב לקיר והחל להתנשף במהירות. "אתה תעוף מפה ואתה לא תחזור לפה יותר בחיים אתה שומע?!" הוא איים עליו. "ומה תעשה לי?" אבי אמר וחייך חיוך ממזרי. "אני אהרוג אותך." הוא אמר, כמעט לחש. ג'ייסון הצמיד את כפות ידיו לגרונו של אבי, התחלתי לצעוד לעברם, מנסה להסתיר את עצמי בעזרת הקיר. "בסדר.." אבי צעק בקול חנוק וג'ייסון שיחרר אותו. "עכשיו תעוף מפה בריאן." ג'ייסון אמר ודחף אותו מחוץ לבית. "אני עוד אחזור.." אבי מלמל בקול חנוק ויצא מהבית, טורק את הדלת אחריו. אלוהים, אני לא מוכנה לזה.