together – פרק 1
~ממליצה לקרוא את ההקדמה לפני~
אני צועדת במבוך אטום, קירות ברזל שקופות ומבריקות מסיחות לשניה את נחת עייני.
נעלי הקרועות פוסעות אט אט לעבר חדר לבן בעל פסי צבע צהובים על קירותיו, כיסאות מרופדים בצבע בז ומול כל כיסא דלת ברזל כסופה בעלת מבנה משונה.
שמות על גבי שמות נקראים על ידי מזכירה אלקטרונית והחדר מתרוקן כאשר הנערים והנערות האחרים נכנסים לאותו חדר מסתורי.
"רוזלינדה מרי" שמי נשמע ברקע מבעד קול מתכת צורב. "רוז" אני ממלמלת בכעס, אני לא אוהבת שקוראים לי רוזלינדה.
אני נכנסת לחדר למראה חושך מרתיע לפני ולפתץע אורות צורבים נדלקים ואני יכולה לראות את החדר. קירותיו בצבע לבן שמנת ומונחים בו עשרות כיסאות ברזל. לפתע ההרגשה בו הזכירה לי ביקור אצל רופא העיר, מקום מרופט ומגעיל.
אני מסתכלת מסביב ומחפשת בוחן או דבר שאמור לעזור לי.
לבסוף כשדבר לא קורה אני מתיישבת על אחד הכיסאות ובוחנת בעייני החומות את החדר. רק עכשיו אני מצליחה להבחין בקופסא קטנה שממנה מהבהב אור אדום קטן. "פצצה" אני צועקת "זהירות" אני ממשיכה אבל איש לא שומע, אף אחד לא בא.
אני מפחדת לגעת בפצצה המתקתקת ומחליטה לצאת החוצה ולקרוא לעזרה וברגע זה החדר חשוך בחזרה ולאט האורות נפתחים ומוצגת מולי אישה צעירה בערך בת עשרים ששערה שחור וארוך ועייניה ירוקות כעלי הזית.
"אני ביי" היא אומרת בתקיפות "תוצאות המבחן שלך הן.. "
תגובות (1)
לגמרי הזכיר לי את מפוצלים0.0
בכל מקרה, אני שמחה שסופסוף המשכת, רק חבל שזה קצרצר.
המפפ
תמשיכי, את כותבת טובה.