this is me פרק שני

~כיום~

כיום, אני רק עוטת מסכות, אני לא מראה לאף אחד מי אני, וכאן מתחיל הסיפור שלי.

"אלינור קומי!" אמרה אימי וכיסיתי את ראשי עם כרית
"עוד חמש דקות אמא!" אמרתי וכמו תמיד היא נתנה לי
יופי היא הלכה, חשבתי לעצמי, מכירים את ההרגשה שאתם שונאים את אמא שלכם? ולא רק אחרי ריב מטומטם אלה כל הזמן? ככה אני.

~בבית ספר~
יש לי 4 ביאפאפיות , אני יודעת עליהן הכל והן לא יודעות כלום עלי
"מה המצב רוח במעפן?" שאלה ספיר
"סתם הורים מעצבנים" אמרתי
"מכירה את ההרגשה" אמרה לותם
"לי יש הורים מושלמים" אמרה ליאת
"כיף לך" אמרה ספיר
"הלוואי עלי" אמרתי
"נא" אמרה לותם, היא המצחיקנית דרך אגב היום יש אודישנים לתחרות" אמרה ליאת
"איזו תחרות?" שאלתי
"התחרות שירה לילדים, כאילו דא!" אמרה לותם
"שיט!" אמרתי
"נו את שרה מעלף את לא צריכה להיתאמן" אמרה לי ספיר
"נו טוב…. מה יש אחרי הצילצול?" שאלתי
"מתמטיקה" אמרה ליאת
"מטמטמתיקה" אמרתי וציחקקנו, אח, רק אם הייתי מספרת להן את כל מה שעובר עלי
"מי שרוצה ללכת לאודישנים שירד" אמרה המורה בקולה המעצבן ועזבתי את מקומי בין הבנים המעצבנים.
ירדתי למיקלט ששם היתרחשו האודישנים, כולם חיממו את קולם והיתאמנו, רוב הבנות הפופלאריות היו שם, כמה ברור.
"הבא בתור" ככה עבר הזמן עד שהגיע תורי
"שלום אני שולמית, אני צריכה שתשירי לי פיזמון של שיר בעיברית או בלועזית" היא אמרה בקול מחומם היטב וראש מורם

מה, נבקש בדרך
מה, נאמר
מה, נבקש בשקט
מה?

רק, שיוריק הדשא
רק, שתיזרח השמש
ובאורה ליטוף רך
לי ולך

(קשת לבנה)

"את יכולה לשיר שיר נוסף?" שאלה שולמית ונישענה על השולחן.
"בטח" אמרתי וניסיתי להיזכר בשיר שאני ממש טובה

We could have had it all
Rolling in the Deep
You had my heart….Inside your hand
And you played it
to the Deep
(rolling in the deep-adele)

מתגלגלת במעמקי הנשמה שלי
מתגלגלת בעמקים