the movers part 2

"כמובן!" אמר רון בנימה צינית, "אתה תמיד בצרות! מה הפעם?"
"הפעם הסתבכתי חזק…" נאנח ביל.
"עם מי הפעם?" נאנח רון.
"איזה כמה מאפיונרים…" אמר ביל בחשש, "דראד משהו… וג'ונסון נדמה לי…" מעמיד פנים כמי שזכרונו בגד בו.
"אתה מתכוון דראד וג'ונסון גרין?" רון הכיר את השמות, לא היה טעם בהעמדת הפנים של ביל, "הסתבכת עם האחים גרין?!" הוא פלט בחצי תדהמה, חצי כעס, הוא לא האמין למשמע אוזניו, איך מישהו יכול להיות כול-כך טיפש להסתבך עם האחים גרין?! הוא כעס על חוסר האחריות של ביל ועל כך שדווקא אליו הוא פונה לעזרה והוא בטח לא התכוון לנסות להתמודד מול האחים גרין, לא שזה היה אפשרי בכלל… "אתה יודע, ביל? שמעתי שאם הם תופסים אותך, הם מאלצים אותך להתחבר למכשיר הזה שמעביר אותך לגוף אחר בעל כורחך ואז הם פשוט הורגים אותך ואתה עובר לגוף שהם בחרו ואז הם הורגים גם את הגוף הזה ואתה עובר שוב, ושוב… ושוב… עד שנגמרים לך כול המעברים ואתה מת לגמרי." אמר רון באדישות והפנה את מבטו הצידה, כאומר "תתמודד עם זה לבד."
"בבקשה רון! אתה חייב לעזור!" התחנן ביל.
"היית צריך לחשוב קצת לפני שהסתבכת עם האחים גרין…" אמר רון, עדיין באדישות, מתעלם מבקשת העזרה של חברו.
"רון, בבקשה… זה רק עניין של זמן עד שימצאו אותי… אתה חייב לעזור לי!" אמר ביל, כמעט בתחנונים, "נשארו לי רק עוד שלושה מעברים…"
"זהו?" התפעל רון, "רק עוד שלושה?!"
"כן…" נאנח ביל, "בקשה… אתה חייב לעזור לי…"
"טוב…" פלט רון בחוסר חשק, "מה אתה צריך?"
"תראה…" אמר ביל, "אני לא מצפה שאצליח להתמודד מולם, אני רק רוצה להיעלם כך שלא יוכלו למצוא אותי. אני רק צריך גוף חדש וחללית מהירה ואני אצא אל מערכת השמש הרחוקה מפוראבר ככול האפשר"
"אתה גורם לזה להישמע פשוט לביצוע…" אמר רון, שניהם ידעו שזה לא יהיה.