Strange Mistake – הקדמה+פרק 1

"ג'יין!"
"מה אמא?" ג'יין קמה מהחדר שלה והלכה לסלון.
"איך את מתקדמת שיעורי הבית?" שאלה אמא שלה שראתה אופרת סבון.
"אני מנסה לסיים את שיעורי הבית שלי אבל זה לא כל כך עוזר לי שאת קוראת לי כל דקה… ותפסיקי לראות את אופרת הסבון הטיפשית הזאת" ג'יין אמרה והתיישבה על הספה. "איך מתקדם לך?" שאלה אמא של ג'יין, לא כמו ג'יין יש לה הרבה סבלנות. "אמרו לנו לכתוב חמשיר על משהו עצוב, אבל איך אני יכולה לכתוב משהו עצוב? יש לי בית חם, הורים אוהבים, משפחה דואגת ואוכל על השולחן…" אמא של ג'יין חשבה לרגע שסוף סוף ג'יין מעריכה את חייה והיא הראתה חיוך קלוש, אבל ג'יין לא עמדה בפיתוי להרוס את החיוך שלה. "באמת תודה שאתם נותנים לי חיים טובים!" היא אמרה ועלתה למעלה.
אמא של ג'יין צחקה ולא יותר והמשיכה לצפות באופרת סבון שלה.
***
ג'יין סיימה לכתוב את החמשיר שלה, היא כתבה על גלד בברך או משהו כזה, לג'יין לא היה באמת אכפת מה היא כותבת העיקר שהיא גמרה עם השיעורים. היא התקלחה התלבשה והלכה לישון.
***
"מישהו חייב ללמד אותה איך להתנהג" אמר אבא של ג'יין אחרי שאימא שלה סיפרה לו מה היא אמרה לה. "אני לא ממש חושבת שכדאי שנתייחס להערה הזאת… חצי ממנה הייתה הערה טובה" היא אמרה ולגמה מכוס התה. "אבל זו לא הפעם הראשונה שהיא מדברת ככה! אנחנו דואגים לה והיא יורקת לנו בפרצוף" הוא אמר ונכנס למיטה "אל תדאג, זה חלק מגיל הטיפש-עשרה, זה יעבור לה" היא גם נכנסה למיטה ברוגע ושמה כיסוי עיניים. "וגם איך שהי מתלבשת פשוט הורג אותי! היא לובשת רק שחור ושמה איפור כבד כאילו היא גותית או משהו כזה" אמא של ג'יין טפחה לו על היד והסתובבה על הבטן "תהיה רגוע… זה יעבור לה" היא אמרה והלכה לישון. אבא של ג'יין חשב על מה הוא היה עושה אם היא הייתה מתלוננת על משהו עוד פעם אחת, הוא חשב אולי להחביא לה את כל האיפור, ואז הוא נרדם
***
ג'יין ישנה וחשבה על איך שהיא מתנהגת.. נכון שזה לא ההתנהגות הכי טובה אבל היא פשוט לא יכלה לעמוד בזה. בזמן שהיא ישנה היא הרגישה שמישהו נוגע לה בכתף, היא קמה הסתכלה לאחור ו.. בום!