S.H.I.E.L.D.פרק 10 (הפרק הבא הוא האחרון)

"נייט!" רון צועק ורץ עליו. נראה שקיילה ואלכסיס הולכות להתפוצץ. "קיילה! תתקשקי למטה שישלחו מסוק! אלכסיס! תבאי את ערכת העזקה הראשונה!" אני צועק וזץ לעבר נייט. אפילו אם הוא פסיכי לגמרי, הוא עדיין ילד. אני מצמיד את האצבע לצד הגרון שלו. הדופק חלש, אבל יציב. אני לוחץ על הפצע בשתי ידיים. הסכנה העיקרית היא שהוא ידמם למוות. לא נראה שהכדור ניקב משהו חיוני מאוד. לפי המיקום של הפגיעה, וזה שהרגליים שלו זזות. הריאות, הלב, ועמוד השדרה שלמים. שזה טוב. אלכסיס מביאה את ערכת העזרה הראשונה ורני מוציא במהירות הבזק תחבושות ומהדק כמה שיותר פדים לפצע. ומחזיק אותם עם התחבושות. בינתיים רון מנסה להשאיר את נייט ער.
אני לא יודע כמה זמן בליתי ככה. לוחץ על הפצע של נייט ומחליף תחבושות. אבל שהמסוק הגיע הידיים שלי צרבו וכאבו. והכתף שלי עינתה אותי. במסוק מישהו דאג גם לטפל בה. ונתן לי קצת משככי כאבים מקומיים. אלכסיס קיילה ורון כבר הסבירו הכל לכולם. עכשיו ישבנו ארבעתנו בחלק האחורי של המסוק ושתקנו שתיקה מביכה. "טוב אתם בטח חושבים שאני מנהיג די מחורבן…" אמרתי לבסוף. הם נראו מזועזעים "אתה צוחק אלי?!" אלכסיס כמעט צעקה "אתה חטפת כדור בכתף ושעתיים אחרי זה כבר הצלת את החיים של כולנו!" היא אומרת. רון מתיישב יותר קרוב אליה. "ואיך שגררת אותי איתך למחסה מתוך אינסטינקט?! יש מעט מאוד אנשים בעולם שהיו עושים דבר כזה…" הוא אומר בנחישות. קיילה מרימה את מבטה "ואיך שטיפלת בנייט… אתה היית היחיד שיכל בכלל לזוז." היא אומרת. "צריך הרבה מאוד אומץ כדי לעשות את הדברים שאתה עשית" מוסיף רון. "אתה הרבה יותר אמיץ ממה שאנחנו נהיה אי פעם ריי." אלכסיס מוסיפה. רון מחייך "אתה יודע. נראה לי שגם אני אעשה משהו אמיץ" הוא אומר. ואז מפנה את פניה של אלכסיס על פניו ומנשק אותה על השפתיים. לרגע היא פוערת את עייניה. ואז עוצמת אותם בתענוג. קיילה מגלגלת עיניים. ואז הם מתנתקים. שניהם אדומים כמו עגבניות. "זה יכול להיות יותר קיטשי?" שואל קול. בבת רחת כולנו מפנים את מבטנו לסוכן שישב במושב שליד הנהג. זה שאף אחד מאיתנו לא ראה עד עכשיו. מולנו עומד. בבגדיו השחורים והעין האחת שלו. ניק פיורי. המנהיג/המקים של שילד. סוכן העל הכי מפורסם בעולם. כולנו נשארים עם פה פעור. "בדרך כלל אני לא נוהג לבקר סוכנים. אבל הייתי קרוב שקיבלו את הטלפון שלכם. חשבתי לקפוץ להגיד שלום." הוא מספק את ההסבר שלו. "טוב לא הייתם בעמצא של למידת לקח חשוב על אומץ לב ועבודת צוות?" הוא שואל. "אם… כן… אבל…" אני מגמגם. "אהה יופי שהזכרת לי" פיורי אומר ומתקדם עלי. הוא טופח על כתפי "סיפרו מה עשית. עבודה טובה הסוכן מיילס." הוא מנופף לשלום ואז מחליק במורד חבל שמשתלשל למטה. ויורד על גג של ביניין. משאיר אותנו המומים. "וואו!!! ראיתם את זה?! זה היה ניק פיורי!!! ראיתם איך הוא ירד מהחבל?! זה היה כל כך מגניב!!!" רון אומר ועדיין אוחז בידה של אלכסיס. "אכן כן" קיילה צוחקת. אולי גם לה יש רגשות… המסוק נוחת בבסיס של שיקגו. "אז זהו זה הא?" קיילה שואלת "אז ככה זה נגמר. כאן אנחנו נפרדים." היא מוסיפה בעגמומיות אני יורד מהמסוק. "אני מניח שכן. עד המשימה הבאה זאת אומרת." אני מחייך. רון פוער את עיניו. "אתה מתכוון ש-" הוא שואל בהתרגשות. אני מהנהן.
"חבל לפרק כזה צוות טוב."