Run On Love – Chapter 1
הוא באמת הצליח לזרוק אותי פעמיים באותו היום?
אני זוכרת טוב את הבוקר שלי, הוא לא היה יפה במיוחד. דבר ראשון, הכרית שלי עוד לא הייתה יבשה מהלילה, והכלבה שלי לא ישנה לידי כמו תמיד. בדרך כלל היא תמיד נמצאת שם בבקרים, אבל אני מניחה שהבכי הלא פוסק שלי הפריע לה קצת.
אני מצליחה בסוף להרים את הראש מהכרית ולהסתכל על השעון. השעה היא 8:40. אנחנו מתחילים בשמונה ורבע ואני נראית כמו תחת, שלא לדבר על זה שאני לא מסוגלת לכלום כרגע.
כשאני מתרוממת מהמיטה השעה היא כבר 8:50, אין מצב שאני הולכת היום לבית ספר, אני לא מוכנה פשוט, נראה גם שההורים שלי החליטו לוותר לי היום, כי אני לא שומעת אותם בכלל, הם בטח כבר יצאו לעבודה.
אני הולכת לצחצח שיניים אבל אני לא מסתכלת במראה, אני לא רוצה אפילו להסתכל על מה שיש שם.
כשאני מגיעה לסלון אחר כך הכלבה שלי מקדמת את פניי בנביחות ובכשכושי זנב, כרגיל, היא מתנהגת כאילו היא על אקסטזי. אולי , בהתחשב בעובדה שהיא מסוגלת לקפוץ מספיק גבוה כדי להגיע עד למותניים שלי, בזמן שהיא כלבה קטנה ואני עוד יחסית גבוהה לבנות.
על השולחן בפינת אוכל יש פתק קטן ואני לוקחת אותו בידי,
"היי חמודה,
אבא ואני החלטנו שתישארי בבית היום, קחי זמן לנקות את הראש ולהירגע ממה שקרה, אם תרצי לדבר אנחנו תמיד כאן.
אוהבים אותך!"
הם לא מבינים כלום.
בסופו של דבר אני כן הולכת להסתכל במראה, יש גבול לכמה זמן בחורה יכולה להיראות כל כך גרוע, בטח כשהיא טינאייג'רית כמוני. אני מסתכלת במראה ובקושי מזהה את עצמי מתחת לשיער הסתור, העיניים הנפוחות, הפה היבש והלחיים האדומות מקור. אני שוטפת פנים, מסרקת את השיער ומשקיעה עוד קצת זמן כדי לשחרר כמה קשרים בקצוות. אני מסתכלת שוב במראה ומצליחה לחייך חיוך חסר שמחה אל הדמות המשתקפת שם. הדמות מחייכת אלי חזרה באותו חיוך בדיוק, ואני מסננת בשקט קללה והולכת.
אני מתיישבת ליד שולחן האוכל ואוכלת בחסר חשק פרוסת עוגה שמצאתי במקרר, הכלבה שלי מתחננת לכמה פרוסות, אבל אני לא מוכנה לתת לה, זה יגרום לה לכאב בטן וזה חבל. במקום זה אני מסרקת את הפרווה הלבנה שלה עם האצבעות שלי, היא כלבה קטנה ולמרות שהיא עושה הרבה רעש, היא חברותית לכולם ולא באמת מאיימת, למרות הנביחות הרמות שלה. קראתי לה לין, אני לא ממש בטוחה למה, אבל זה שם יפה וכולם אהבו אותו.
עדיין לא מוכנה להיזכר באתמול, אני מחליפה את הפיג'מה שלי בחולצה לבנה ומעליה ז'קט ירוק יפה שאני אוהבת, ולובשת גם מכנסי ג'ינס רגילים. לא ממש שמתי לב איזה נעליים בחרתי, גם ככה יש לי יותר מדי, אבל הן התאימו יפה.
בדרך חזרה לסלון אני נעצרת באמבטיה ומסתכלת שוב במראה. הדמות הסתכלה עלי חזרה בעיניה הירוקות ובשיער שחור ארוך. הוא אהב את השיער שלי, תמיד הוא היה משחק אתו כשהתכרבלנו ביחד, ואני אהבתי להשעין את הראש על הברכיים שלו ולהסתכל עליו לקצת זמן במבט אוהב לפני שהוא היה מסתכל עלי חזרה ואומר "יש לך עיניים כל כך יפות".
הוא אהב את העיניים שלי.
בעודי נצמדת לקיר ומתחילה לשקוע לאט למטה, אני כבר בוכה בהיסטריה ועוד לא נגעתי ברצפה.
תגובות (1)
קטע מעניין, אני אשמח להמשך.