Purple Pie diary – הקדמה

הסיפור יהיה בהמשכים, הוא בעל 30 פרקים, ואם אני ארצה להמשיך את זה אני אמשיך.
הסיפור מוקרא מתוך יומנה של ילדה בת 13, שמכנה את עצמה 'Purple Pie' , אבל כל המכרים שלה מכנים אותה בשמה הפרטי, סהר.
סהר היא ילדה מופנמת, אבל מצד שני- שטותית ורעשנית.
היא ילדותית, אבל בוגרת ורצינית כשצריך.
היא צוחקת מכל דבר, גם אם לא יהיה ממה לצחוק היא תצחק, היא תמיד מוצאת את הפינה השקטה שלה. החדר שלה.
תמיד כשהיא מציירת היא נועלת את הדלת, מציירת או כותבת או סתם רוקדת ושרה מול הראי.
סהר מאוד אוהבת לאכול פשטידות, במיוחד כשאלו מוכנות בידי סבתא שלה.
אמא שלה לא מבשלת, כי היא במצב לא כל כך טוב, היא תמיד מחכה לאבא שיחזור מהעבודה ויכין לה אוכל, או שהיא מבקשת כסף מאמא שלה והולכת לקנות לעצמה משהו לאכול.
יש לה שתי סבתות, הסבים שלה נפטרו, אחד מהם היא לא זכתה לראות, והשני נפטר כשהייתה בת 8.
הסבתא שלה מצד האמא לא כל כך בקשר איתה, אבל מצד האבא כן, אפילו מאוד.
כל שישי שבת היא הולכת לסבתא שלה מצד האבא, ומעדיפה ללכת לשם בגלל שהבן דוד הכי טוב שלה בא גם. ולסבתא השנייה מצד האמא, הדודים לא באים אלייה, כי בעצם כל המשפחה מצד האמא שלה לא דתייה, אבל זה גם לא קשור, פשוט אף אחד לא בא אלייה לשבת, ובגלל זה סהר לא רוצה ללכת לשם, ומעדיפה ללכת לסבתא מצד האבא.
רק פעם ב- היא הולכת, וכשהיא הולכת, הסבתא שלה מתייחסת אלייה הכי טוב שהיא יכולה, וסהר כן מעריכה את זה, אבל רוצה שאחד מבני הדודים יבוא לפחות אלייה, קצת. אבל לא, היא לא מקבלת את מבוקשה כי כל הבני דודים שלה טוענים ואומרים את אותו המשפט: "משעמם אצל סבתא".
החיים של סהר לא ממש קלים, היא בדיוק עברה לבית ספר חדש באמצע מחצית, והאמת שלא מסתדר לה כל כך טוב כמו שהיא ציפתה לו, בעצם, החיים שלה לא כל כך מסובכים, לכל אחד בטח קרה אחד או שניים מהדברים שהיא תספר, פשוט היא לא תמיד מוצאת את הפתרונות אליהם, וקשה לה.
כל הסיטואציות שאליהן היא נקלעת, קשה לה לצאת מהן, קשה לה להבין איך היא הגיעה לסיטואציות האלה מההתחלה.
מרוב דיבורים אפילו לא אמרתי לכם את התיאור החיצוני שלה,
עיניים חומות ושיער חום, היא לא מיוחדת, היא אותו הדבר, כמו כל אחת ואחת, או בעצם, לפחות זה מה שהיא חושבת.