התעוררתי מהצרחות של מנהל הלהקה. "דני! הזהרתי אותך כבר כמה פעמים לעזזל! אמרתי לך לא לקחת כלום!" הוא אמר. לא זכרתי כלום, אבל זכרתי שלא לקחתי כלום. איך אני לא […]
זאת הייתה הבחורה המקועקעת ממקודם. "חשבתי שאת עם בן." אמרתי והסתובבתי אליה. היא עמדה מולי ואמרה "אתה הסולן, דני. למי אכפת מהשאר?" היא אמרה והתקרבה אליי. "אתה יודע מה השיר […]
דפיקה בדלת העירה אותי ב12 וחצי בצהריים. "הדלת פתוחה!" צעקתי בזמן שבן נכנס. "דני! איזה גדול היית אתמול!" הוא אמר והתקדם למיטה שלי. "אתה זוכר בכלל משהו מההופעה?" הוא אמר […]
דפיקות חזקות נשמעות מבעד לדלת. "אליס!!!" ליאר אומרת מהצד השני. כולי בוכיה ומלאה בדמעות, אני לא מתכוונת לפתוח לה. טיה שמה לב שאני נרתעת מלקום לדלת ומובילה אותי אל חדרה. […]
"דני איך אתה בכלל תצליח לעלות לבמה ולשיר היום? אתה כזה מסומם בנאדם!" בן אמר וצחק. "אני בסדר." אמרתי בזמן שקמתי מהרצפה. לא הייתי בסדר בכלל, הראש שלי כאב וראיתי […]
הרחוב בחוץ חשוך וכמעט ריק. מהחלון שלי בקומה השתיים עשרה אני משקיף מטה, אורות העיר עדיין דולקים, נראים כמו גחליליות קטנות ולוהטות של אש. קר בחוץ, מדי פעם עוברים אנשים […]
"אז יש לך אחות, והיא נולדה בתאריך שלי ויש לנו את אותו השם?" טיה אומרת במבט רציני. "איפה היא היום?" טיה שואלת "היא יושבת מולי" אני אומרת בקול רועד. טיה […]
נק מבט אבישג אנחנו נוסעות מבית החולים, נסיעה שמרגישה נצח,היא לא דיברה איתי במשך כול הנסיעה. אנחנו מגיעות סוף סוף לבית של טיה, היא יוצאת מהרכב ואומרת לי "תודה" חלושה […]
לא מזמן דיברתי עם אמא שלה, לא הביולוגית, המאמצת. טיה לא יודעת ולא מכירה את הסיפור, היא לא יודעת שהיא אומצה ובטח שלא יודעת שאני אחותה למחצה. כשאמא שלה, שלנו, […]
'משהו קרה לטיה', המשפט הזה מהדהד בראשי כבר שבועות. היא יושבת בחיקי וממררת בבכי, ואני בוכה יחד איתה. אסור לי להראות לה שאני נשברת, המילים עומדות על קצה לשוני אבל […]
"בוקר טוב, אריק." אומרת אומרת ומחייכת אל עבר הדוור. אני יודעת שאני מאחרת ושאני צריכה לרוץ אם אני רוצה להספיק לאוטובוס, אך למי אכפת אם אני אאחר קצת? או כאילו […]
חשוב לי להבהיר שהסיפור מצד אחד הוא לפני מאה שנה ומהצד השני הוא היה שנה שעברה. הסיפור, למרות שלפני מאה שנה הכל היה אחרת, לא יראה כמו לפני מאה שנה, […]
לפעמים, הצרות מגיעות בצרורות לכל מיני אנשים חסרי מזל, וגורמות הרבה נזק בדרך. אחרי שחשבתי על כל זה, אני מניחה שכנראה אני אחת מן האנשים האלה. אך לפעמים, הצרות הארורות […]
הריון עונש או מתנה: מהפרק הקודם: "תגיד את זה כבר!" זה יצא ממני. הוא תפס את היד שלי הקריב אותה לפיו "סשה התינוק שלנו הוא.." פרק 25: "סשה התינוק שלנו […]
הריון עונש או מתנה?: מהפרק הקודם: הרופאה שהייתה לידינו חייכה אלי ״תקשיבי בזמן שהיית מחוסרת הכרה עשיתי לך בדיקה וגילינו משהו מדאיג אצלך בבטן״ הוא אמרה בלחץ והסתכלתי על נתן […]
פרק רביעי- ג'ון ישב על גג הבניין של משפחת מיינרד והביט בעיר שתחתיו, אנשים ממהרים לכל מקום, נהגים במכוניות צופרים, ממהרים גם הם לאן שהוא, במרחק הוא יכל לראות את […]
אני מקווה שהמכתב הזה הגיע אליכם כאשר אתם בריאים ומזג אוויר מאיר לכם פנים. כמו כן, אני מקווה שהסיפור שלי לא יסכן את חייכם יותר מין הדרוש, אם כי אני […]
"עשרים צוותים עושים את דרכם למירוץ למיליון, מירוץ חובק עולם ומדינות , רק אחד שיגיע ראשון לקו הסיום ויזכה במיליון שקל . יזכה במכונית הונדה 2018 . הצוותים שנכיר במהלך […]
גרסה שלי למירוץ למיליון 2018. צוותים : רחלי ומורן – אחיות . ליאור וטל ( טליק) – בעל ואישה. אדווה וטליה – בנות דודות.
מאור ניגש אליי בבוקר וחיוך רחב מופיע על פניו, הבטתי בו בחשדנות. "למה אתה מחכה" הטחתי בו "תתחיל לספר" צחקתי, מה שגרם לחיוך על פניו להתרחב עוד יותר. "זוכר את […]
שפשפתי את עניי, מביט לצדדים. בגדיי היו זרוקים על הרצפה והמיטה הייתה ריקה. קול מוזיקה חזק התנגן ונשמע מלמטה, לא היה קשה לנחש שהמסיבה של מאור עוד בעיצומה. התלבשתי מהר […]
אני יושב בדירה הצפופה שלנו, נאנח בכבדות ומביט לצדדים. מקווה שהמציאות תשתנה יום אחד, שאותן הקירות הנגועות בחלודה כבר שנים יהפכו לקירות לבנים. שהרהיטים הבודדים שיכולנו להרשות לעצמנו יתחלפו ברהיטים […]
_______נקודת המבט של נטע_______ עליתי לחדרי כשבידי חבילת המגבונים. המקום הזה כל כך מוזר! קודם הלחישות ועכשיו זה? אולי זה בגלל שלא ישנתי הרבה הלילה.. בעודי קודחת במחשבותיי, ניקיתי את […]
פרק שלישי- עיניה של ארטמיס נפקחו בבהלה ומפיה נפלטה צעקה קלה, פניה היו מכוסות זיעה קרה והיא שכבה במיטה בבית חולים. היא חלמה חלום רע, סיוט, ארטמיס לא זכרה דבר […]
אני שוטף ידיים ופנים. אמרתי לאלון שאני חייב שרותים. כשאני יוצא אני רואה שהוא חיכה באותה תנוחה. הוא ניגש אלי ומחבק אותי כמו שעמנואל היה מחבק אותי, כמו אבא. אני […]
_______נקודת המבט של נטע_______ היה זה יום חורפי שמשי, הבטתי דרך חלון המכונית הנוסעת, אט-אט הנוף החל להשתנות, במקום גורדי השחקים והמפעלים של העיר שלי, החלו להופיע פה ושם שטחים […]
פרק שני- בהתחלה הכל היה שחור, לאחר מכן ערפל אפור וסמיך עטף את ראשה של ארטמיס ואז הגיעו הצלליות. לראיה שלה לקח זמן לחזור לעצמה, היא לא ידעה בוודאות כמה […]
פרק 1 ~ עצרתי את המכונית מול ביתן משמר הגבול. "ערב טוב גברת" אמר הפקח מבי לזהות את תווי פניי, כנראה מתוך הרגל, חשבתי לעצמי. הוא פתח את הבגאז´ כמו […]
אני זוכר איך בכיתי לאבא שיפסיק עם החגורה, אמרתי שזה כואב לי. הוא חייך אז חצי חיוך ואמר שככה מחנכים. ידעתי שלא ככה מחנכים. אני בכיתי מתחת לחגורה, התחננתי לאבי. […]
פרק שני (: ♡~♡~♡ "הייתי בגן היום. צצת כמו רוח ביום גשום. בלי הודעה מוקדמת על ילדה חדשה שהצטרפה. הצגתי אותך לחברי אבל הם רק אמרו לי שהם לא רואים […]
סיפורים בהמשכים
סיפור בהמשכים יכול למתוח אותנו מיום ליום ומרגע לרגע, כמו סדרה טובה שנעצרה בשיא המתח. הסיפור בהמשכים מאפשר לנו להימתח ולהפעיל את הדמיון כדי לנסות לצפות מה יקרה בהמשך, וכך אנו נוטלים חלק פעיל בסיפור ומזדהים עם הדמות הראשית.
סיפור בהמשכים מאפשר לנו ללמוד ולהכיר דברים חדשים בצורה כיפית ומיוחדת ולכן חייבים לשמור על רצף של קריאה כדי להישאר בעניינים.
כשקוראים סיפור בהמשכים חשוב להתחבר לרגשות שהדמויות מעבירות לנו: אהבה, שנאה, חיבה וכו', ונשים לב לתפניות בעלילה.
העצירה בקריאה יוצרת את המתח ומעוררת אצלנו מחשבות: "אם הייתי במקום הגיבור הייתי עושה…".
סיפורים בהמשכים מתאימים מאוד לילדים כי עם גורמים לילדים להיות יצירתיים מאוד. יש גם סיפורים בהמשכים למבוגרים אף על פי שבדרך כלל סיפורים בהמשכים למבוגרים עוסקים באהבה ובמה שכרוך בה.
סיפורים קצרים בהמשכים
סיפורים אלו הם מאוד מאתגרים: מצד אחד הם קצרים לקריאה, ומצד שני הם ממשיכים ונמתחים כמו מסטיק. אפשר לקרוא כל יום עמוד אחד מסיפור קצר כזה ואז במשך שבוע להיות במתח עד לסוף הסיפור.
סיפורי אהבה בהמשכים
אלו הסיפורים בהמשכים הכי מוכרים. אחד מסיפורי האהבה בהמשכים הכי מוכרים באינטרנט הוא הסיפור "רק ידידים" שיש בו כבר לא פחות מ-255 פרקים! אלו סיפורים מאוד מרגשים שמתאימים בעיקר לבנות המחפשות את האהבה הראשונה האמיתית שלהן.
