16 חדר מספר 4 חדר מספר ארבע במסדרון ה"מינוסים", כפי שכונו תלמידי הכיתה הראשונה בפנימיה היה מרובע בכל פרמטר. ארבעה קירות צבועים עד לגובה אדם בצבע ירוק בית חולים, ארבעה […]
פרק ב 14 בן ארבע עשרה עזבתי את בית הוריי שלא על מנת לשוב אליו. עזבתיו כמי שנגזרה עליו גלות. כשנפרדתי מילדי השכנים בכיתי והרגשתי מנודה, כמו שניסיתי להתאבד ושולחים […]
13 – אמא כמו שאתם כבר בטח מבינים, זה הולך להיות קטע הסיום של פרק א, וכמו בכל סיום, גם בו נוצק מן עצב של פרידה מתקרבת. כשישבתי לכתוב את […]
11 סוף העולם סיפרתי לכם על השיר הזה שנתקע לי במוח אחרי שהבנתי שהחיים שלי התחרבנו, ועל איריס אלון שהשיר הזה תמיד מזכיר לי אותה, ועל הרעיון שצץ במוחי כששמעתי […]
9 – אתמולי לעת ערב, כששערותיה הכחולות של ימאנז´ה בים שמולי הופכות מחלפות זהב, מופיע אלפסי על המרפסת, מנופף בדף נייר. "בשורות טובות!" הוא מכריז ומפקיד בידי אישור הרשמה על […]
7 – איזה עולם נפלא כל הרעיון של המסיבה הזאת נולד יומים אחרי שקיבלתי את הדיאגנוזה שהעריכה כי תוחלת חיי תספיק כדי להגיע עד תחילת 2011, אך לא הרבה מעבר […]
6 – אהבה גורית כל סיפור ששואף למערכה שלישית צריך אקדח שיופיע כבר בראשונה כדי שניתן יהיה להרוג איתו מישהו בשיאה של הדרמה. אז הנה האקדח שלי: "בראטה" איטלקי שנטען […]
5 – מתוק למות בים אגדת רופינו של כל הנשים "זו העיר המתקראת סאנטו אמארו, שבאחת הבקתות שסביב נמלה נולד רופינו של הנשים. כאן היה מתרוצץ ברחובות כילד יחף, מתגושש […]
4 – ריקוד הבדידות נפגשנו לראשונה לפני ארבעה חודשים במסעדת דגים לחוף ימה של תל אביב, מרחק הליכה מהמלון בו התאכסנה. היא הייתה יפהיפיה אמיתית, וכשקרבה אל שולחני אספה מבטים […]
2 הסוף מה אני מנסה לברר ברגעי הדמדומים של חיי? ומדוע חשוב לי לעשות זאת? וכל הנשים האלה שחלקו איתי את אהבתן לרגע או לשנים ארוכות, מה הסיפור שלי איתן? […]
מסיבה גדולה שלי פרק א' 1– הייתי נער אתם בטח מכירים את המצב הזה – נתקע לך איזה קטע מוזיקלי במוח ומתנגן מעצמו בלופ מחורבן שלא עוזב אותך ולא משנה […]
לילה. החושך עטף אותי מכל הצדדים. אפף אותי כגדר. העננים חנקו אותי בגרוני. אווירת מחנק השתררה בחדר. התן השמיע את קריאתו, הרוח צעקה אל תוך הדממה. שקט. הרגשתי את החושך […]
סונג ג'ו מתחיל לרוץ ואני רץ אחריו, הגלידה שלי נופלת והוא צוחק בקול. אנחנו רצים ברחוב, הרוח הקרירה מלטפת לי את הפנים והריאות שלי מתמלאות אוויר, אני אוהב את ההרגשה […]
השמיים מעליי אפורים וכבר ימים שהשמש לא מציצה. אתמול ושלשום ירד שלג, ועדיין יש ערימות קטנות של שלג פה ושם ברחובות. אני אוהב את השלג, יש משהו בצורה שבה הוא […]
נכנסתי למועדון. הכל חשוך, בהתחלה לא ראיתי כלום, רק המון צבעים, שנדלקים ונכבים, ושורה של 5 ילדות בלבוש מינימלי מינוס, שנמרחות על עמודים כסופים אכזריים, חוץ מהן עוד 8 בערך […]
אתה מסתכל אלי עם העניים הירוקות שלך עכשיו,אתה מסתכל עלי במבט ישר. מה אתה רוצה ממני?מה אתה כל כך מצפה לשמוע?אתה רוצה שאומר סליחה? אני לא יענה לך.אני לא אדבר.אתה […]
פרק אחד עשרה לפני שמישהו מהם הספיק לשים לב מה קורה – השער נפער לגודל מלא וממנו יצאו כמה מפלצות קנגרו אפורות ומגודלות עם שוליים בלתי מוחשיים וריח של הביוב […]
"ליילה ופיטר חייבים להינשא". נחנקתי באמצע עוגת הפטריות שאכלתי, והשתעלתי בחוסר נימוס מובהק. פיטר, סמוק כולו, קם בבת אחת מכיסאו, מבט רושף בעיניו. הוא הסתכל על אביו, ואחר כך הסתכל […]
אני מסיים את המקלחת ועוטף את פלג גופי התחתון במגבת ורודה שאמי הביאה לי כשרק עברתי לדירה החדשה, על פלג גופי העליון פזורות טיפות בודדות של מים שלא טרחתי לנגב […]
פרק עשירי נואר פקח את עיניו, ומיד רצה לסגור אותן שוב. כאב עז תקף אותו בכל חלקי הגוף, ואור המנורה בחדר הטיפולים סנוור אותו. הוא יכל לזהות פרצוף מטושטש שהסתכל […]
יצאתי מהדלת. שמעתי את רעות ממלמלת לעצמה: "הכל יהיה בסדר, ה…ה..הכ…הכל יהיה בסדר", ואז שמעתי קול של זכוכית נשברת. טוב שלא הגזימה… אבל החלטתי לא להיכנס ולהגיב, היא צריכה זמן, […]
בזמן האחרון אנחנו מוצאים את עצמנו על הגג הרבה, סונג ג'ו ואני. הפסקתי ללכת לחדר האוכל, כי נמאס לי להאבק עם הצ'ופסטיקס, והפכתי את הגג לחדר האוכל הפרטי שלי. אחרי […]
ניחוח הדף הרקוב, המצהיב. האש שבוערת באח. והתה. ניחוחות משרדו של סבא. אני יושב. מביט סביבי, שורת כונניות של ספרים עבי כרך מכסים צידו אחד של המשרד. משרד בגודל של […]
פרק תשיעי דילן שנא בתי חולים. הוא תמיד הרגיש כל כך קטן כשעבר במסדרונות הצחים והנקיים, אפילו באגף השמור למשפחת מיינרד הוא שנא להיות, בעיקר כאשר אחד מבני המשפחה שלו […]
בתא איתי היה עוד בחור. בהיר עור, עניים חומות ועל אפו הונחו משקפיי ראיה מרובעות, המראה שלו בהחלט העלה על פניי חיוך זעיר. פעם ראשונה?" הבחור לידי ניסה לפתח שיחה. […]
פרק ראשון "למה לא? תצא… תתפרע… תחגוג קצת… מותר לך אתה יודע," ככה היא אמרה לי. שאלתי אותה עוד פעם אם היא בטוחה והאם זה בסדר, והיא הוסיפה: "תראה, רון […]
הריון עונש או מתנה?: מהפרק הקודם: "אל תבכי אני אוהב אותך אבל אני לא חושב שאנחנו זוג טוב"… פרק 34: הבכי שלי רק התחזק, הלכתי למטבח לבכות שם למה הוא […]
הריון עונש או מתנה? מהפרק הקודם: "אנחנו כן אבל את זאת ששולטת יותר על החדר אז זה בעיקרון החדר שלנו אבל אני קורא לו החדר שלך" הוא מחייך במבוכה "אתה […]
הבטתי בה מופתע, הייתי בטוח שהם זוג. עכשיו שאני נזכר, הם באמת היו דומים מעט. אני לא מאמין. "תספרו לי בבקשה איך הריב בין דין לשון התחיל" היא הפנתה את […]
"שם מלא" החוקרת הייתה מוכנה להתחיל למלא את הטפסים שהיו מונחים על השולחן. היא הביטה בי במבט קצר והמתינה. "דין ראובן" גלגלתי את עניי "כתובת מגורים" ביקשה "דוד יצחק 8" […]
סיפורים בהמשכים
סיפור בהמשכים יכול למתוח אותנו מיום ליום ומרגע לרגע, כמו סדרה טובה שנעצרה בשיא המתח. הסיפור בהמשכים מאפשר לנו להימתח ולהפעיל את הדמיון כדי לנסות לצפות מה יקרה בהמשך, וכך אנו נוטלים חלק פעיל בסיפור ומזדהים עם הדמות הראשית.
סיפור בהמשכים מאפשר לנו ללמוד ולהכיר דברים חדשים בצורה כיפית ומיוחדת ולכן חייבים לשמור על רצף של קריאה כדי להישאר בעניינים.
כשקוראים סיפור בהמשכים חשוב להתחבר לרגשות שהדמויות מעבירות לנו: אהבה, שנאה, חיבה וכו', ונשים לב לתפניות בעלילה.
העצירה בקריאה יוצרת את המתח ומעוררת אצלנו מחשבות: "אם הייתי במקום הגיבור הייתי עושה…".
סיפורים בהמשכים מתאימים מאוד לילדים כי עם גורמים לילדים להיות יצירתיים מאוד. יש גם סיפורים בהמשכים למבוגרים אף על פי שבדרך כלל סיפורים בהמשכים למבוגרים עוסקים באהבה ובמה שכרוך בה.
סיפורים קצרים בהמשכים
סיפורים אלו הם מאוד מאתגרים: מצד אחד הם קצרים לקריאה, ומצד שני הם ממשיכים ונמתחים כמו מסטיק. אפשר לקרוא כל יום עמוד אחד מסיפור קצר כזה ואז במשך שבוע להיות במתח עד לסוף הסיפור.
סיפורי אהבה בהמשכים
אלו הסיפורים בהמשכים הכי מוכרים. אחד מסיפורי האהבה בהמשכים הכי מוכרים באינטרנט הוא הסיפור "רק ידידים" שיש בו כבר לא פחות מ-255 פרקים! אלו סיפורים מאוד מרגשים שמתאימים בעיקר לבנות המחפשות את האהבה הראשונה האמיתית שלהן.
