פרק ראשון- היא צעדה אל הבניין בלב חושש, מודה בכל מעודה על נוכחותו של בלאק לצידה. החתול השחור גרגר בקולי קולות לצד רגליה בעד שניהם מחכים מכיליון עיניים למעלית שתיקח […]
המכונית השחורה נעצרה בחריקת גלגלים לשפת הכביש, ממנו רגעים ספורים לפני כן סטה אופנוע לבן ועליו שני נוסעים – נער ונערה – במורד הגבעה התלולה שהתדרדרה ממנו. כמה ציפורים צווחו […]
״אני מצטער. הוא לא החזיק מעמד.״ לא דיברתי. לא רציתי לדבר, וגם אם הייתי רוצה, כנראה שלא הייתי מצליחה. הייתי משותקת ולא יכולתי לזוז. מר פינקי איננו. איך אסתדר בלי […]
אפילו לא ידעתי לאן אני רצה המוח שלי סער לא האמנתי לאמת שאמי חולת נפש למרות שבתוכי ידעתי שזאת האמת זה הסביר הכל המריבות ו… הכל הרגשתי שבן תופס אותי […]
הקדמה- "אני נשבע- אני נשבע שלא ידעתי…" "אבל היא הייתה החברה הכי טובה שלך, אני צודקת? איך יתכן שלא ראית שום שינוי בהתנהגות שלה?" "התרחקנו בתקופה האחרונה. כלומר, תמיד הרגשתי […]
כשחזרתי הביתה עדיין היו לי חרדות שאולי זה בסוף כן יתגלה, הרגשתי שאני לא יכולה להירגע עד שג'ופרי ייקבר, אבל אני מנסה לשלוט בהן. אני יודעת שלא משנה כמה אחשוב […]
נעצרתי גם אני וראיתי נזיר ישיש שהסתכל עלינו וחייך בן קד קלות ועשיתי אותו דבר במגושם "ברוכים הבאים בן ושרה"הוא אמר ואני הייתי המומה איך הוא ידע את שמי בן […]
אני יושבת במשרד, מעיל העור שלי נשרך מאחוריי הכסא. יום ממש קר, בעיקר מעונן. אני מתעוררת משקיעה אל תוך מחשבותיי מדפיקה קלה בדלת. הדלת נפתחת באיטיות, טיה עומדת שם. פניה […]
אני חייבת לעשות משהו, לגרום לזה להיראות טבעי ושלא יהיה לי שום קשר לזה. הלב שלי החל לפעום במהירות הפחדים השתלטו עליי. רציתי ללכת הביתה, להגיד שאני לא מרגישה טוב […]
זאת היתה דרך ארוכה מלאה שלג וסוערת אם לא הייתי לובשת מעיל ומגפיים הייתי לבטח קופאת מקור אבל בסוף הגענו את פנינו קיבל נזיר גבוה ועליז עם שיער שחור ועיניים […]
אחרי שיחת טלפון ארוכה עם טיה, שהיא לא דיברה הרבה, בעיקר בכתה בשקט. היא ניסתה להסתיר את הבכי שלה, בכתה בלי קול. אבל בקולה שמעתי את הבכי שלה, שאותו ניסתה […]
עוד לא עיכלתי את מה שקרה לי קודם בבית ועכשיו אני נוסעת עם חבר לעבר הלא נודע כלומר לטיבט הוא שותק רוב הנסיעה ורק לקראת סופה הוא מסתובב לעברי ואומר […]
בחנתי את החדר שבן הוביל אותי אליו חדר שהתאים לבן קטן ופשוט מיטה אחת ארון קטן וזהו הוא נעצר והסתובב אלי "תלכי לישון בינתיים אני צריך לארגן משהו" הנהנתי קלושות […]
אני לא זוכרת כמה זמן עבר מאז הבנתי את מה שאמי צעקה עלי ועד שהתעוררתי לקול צעקות מחוץ לחדר שמעתי את אמי צועקת "אני לא יכולה איתה היא מזכירה לי […]
חזרתי הביתה המומה ופצועה מהגרירה על הקרקע רק כדי להקלע לריב עם אמא שלי שהיתה במצב רוח קרבי בהתחלה היו צעקות רגילות ומכות רגילות בהמשך זה הדרדר להשתוללות שלה וקללות […]
א. אלישיה עוד מעט מגיעה, לא ראיתי אותה כבר הרבה זמן. היא אמורה לשהות אצלי במשך שלושה שבועות. היא הייתה בג'ורג'טאון, למדה משפטים וסיימה בהצטיינות. ברגע שאני נכנסת הביתה אני […]
לא הספקתי לצעוק כי הצללים נכרכו סביבי והשתיקו אותי יכולתי רק לשמוע את בן רץ אחרי נגררתי על הקרקע הקשה לעבר החשכה פתאום שמעתי קול חיתוך והצללים עזבו אותי נשארתי […]
שחזרתי הביתה תהיתי למה הוא התכוון נכנסתי לחדרי מתעלמת ממריבות הורי בחוץ ושקעתי במחשבות באמצע הלילה הרגשתי דפיקה בגב מבוהלת קמתי וראיתי את בן שסימן לי להיות בשקט ולבוא איתו […]
ארוחת הבוקר של הקשישים עמדה להסתיים אז הלכתי לג'ופרי. "סיימת? אני רוצה לקחת אותך לתרופות". הוא ענה לי "כן, כן, תסיימי כבר עם הדבר הזה שלך". לקחתי אותו לחדר הבדיקות […]
נק מבט אבישג שמעתי דפיקות בדלת שפתחתי את הדלת ראיתי נערה עומדת בפתח הדלת וטיה רצה ומחבקת אותה. הנערה הרחיקה את טיה ואמרה "את אבישג?" עניתי "כן, ומי את?" היא […]
אני מרגישה את זה בתוכי, משהו שנרקב, הולך וגדל, משתלט על כולי. פקחתי את עייני, מצחי וגבי היו ספוגי זיעה. אני עדיין כאן, בין ארבעה קירות שלוחצים עלי. קרני השמש […]
פרק 2 הכל התחיל שהמורה הציגה לפנינו את בן -נער יפה תואר וביישן תוך כדי שמתי לב שאנחנו מאוד דומים במראה החיצוני- עור שחום ושער לבן אך עיניו בשונה משלי […]
אחרי שהשיעור של כיתה י"א ושל י"ב מסתיים, אני אוספת את ערימת הדפים שנערמה בצד הסטודיו, והולכת בזריזות לחדר המורים. אני מכינה שני ספלים של תה חמוציות, והולכת במהירות לחדר. […]
פרק ראשון הצללים הלכו והתארכו ניסיתי לפתוח את הפה ולצרוח אבל הצללים נכרכו סביבי והחלו לחנוק אותי ופתאום הכל השחיר ופסים לבנים הופיעו ואז פתחתי עיניים… מצמצתי קלות והתיישבתי ,כבר […]
נק מבט אבישג פתאום נשימותיה של טיה נעשו כבדות יותר ויותר והיא נפלה עם ברכיה ואמרה כול הזמן "אבישג אל תמותי כמו אריק, אבישג אל תמותי כמו אריק" לפתע היא […]
ט. עוד בוקר שאני מגיעה עם עיניים אדומות ואומרת שאני בסך הכל עייפה. עוד בוקר שאני כבר לא רואה, הכל מטושטש מכל הדמעות. זה מכביד עליי להסתיר את זה, אבל […]
אליס היא קצת קרה, לא ממש רואים עליה את רגשותיה. אי אפשר לדעת אם היא שמחה או עצובה, כועסת או עייפה. אליס תמיד הייתה כזאת, אבל גם אני מאופיינת בקרירות […]
בכניסה למקדש עמד לא אחר מאשר מר פינקי. הוא הלך באיטיות, צעד אחר צעד ועצר ליד איתמר שישב על ספסל בצד המקדש. ״איתמר, האם אתה מכיר אותו?״ שאל מיסטר גרין […]
יש הקדמה את כדאי לקרוא קודם אותה "חבר'ה, זוכרים שאמרתי לכם בשמונה ארוחת ערב?", "כן, כן רווית, הנה אנחנו כבר בדרך לחדר אוכל", אמיתי לפעמים יכול להיות כזה אדיש. "ובתשע […]
"גיא תביא לי את המשקפיים כבר לעזאזל", נשמעה צעקה מעומעמת מאחורי הדלת. "איזה מוסד הזוי", אמר איתי תוך כדי שהוא מחלטר משהו בגיטרה שמצאנו באותה כיתה. ברגע הזה נפתחה הדלת […]
סיפורים בהמשכים
סיפור בהמשכים יכול למתוח אותנו מיום ליום ומרגע לרגע, כמו סדרה טובה שנעצרה בשיא המתח. הסיפור בהמשכים מאפשר לנו להימתח ולהפעיל את הדמיון כדי לנסות לצפות מה יקרה בהמשך, וכך אנו נוטלים חלק פעיל בסיפור ומזדהים עם הדמות הראשית.
סיפור בהמשכים מאפשר לנו ללמוד ולהכיר דברים חדשים בצורה כיפית ומיוחדת ולכן חייבים לשמור על רצף של קריאה כדי להישאר בעניינים.
כשקוראים סיפור בהמשכים חשוב להתחבר לרגשות שהדמויות מעבירות לנו: אהבה, שנאה, חיבה וכו', ונשים לב לתפניות בעלילה.
העצירה בקריאה יוצרת את המתח ומעוררת אצלנו מחשבות: "אם הייתי במקום הגיבור הייתי עושה…".
סיפורים בהמשכים מתאימים מאוד לילדים כי עם גורמים לילדים להיות יצירתיים מאוד. יש גם סיפורים בהמשכים למבוגרים אף על פי שבדרך כלל סיפורים בהמשכים למבוגרים עוסקים באהבה ובמה שכרוך בה.
סיפורים קצרים בהמשכים
סיפורים אלו הם מאוד מאתגרים: מצד אחד הם קצרים לקריאה, ומצד שני הם ממשיכים ונמתחים כמו מסטיק. אפשר לקרוא כל יום עמוד אחד מסיפור קצר כזה ואז במשך שבוע להיות במתח עד לסוף הסיפור.
סיפורי אהבה בהמשכים
אלו הסיפורים בהמשכים הכי מוכרים. אחד מסיפורי האהבה בהמשכים הכי מוכרים באינטרנט הוא הסיפור "רק ידידים" שיש בו כבר לא פחות מ-255 פרקים! אלו סיפורים מאוד מרגשים שמתאימים בעיקר לבנות המחפשות את האהבה הראשונה האמיתית שלהן.
