ט. אני מסוחררת נורא, אני לא מצליחה לאזן את שיווי המשקל שלי. אני אוחזת בקיר בחוזקה ומתיישבת על הרצפה. משהו רוטט בכיסי, מישהו מתקשר אליי. 'אליס' מופיע על הצג. אני […]
ביער באזור הצפוני של שווייץ הייתה אגדה ידועה על רוח רפאים שרודפת אחרי בני אדם שחיו באזור. האגדה התחילה אחרי שילדה בת 8 נעלמה באופן מפתיע ולאחר כמה חודשים גם […]
א. אני נכנסת לביתה של טיה, בית נחמד מאוד. אני מטיילת בין המסדרונות בביתה כי טיה נעלמה לי לרגע. טיה עומדת מול המראה באמבטיה, גבה חשוף. היא מעבירה את ידה […]
סיימתי את השנה האחרונה שלי בבית הספר. כזאת הקלה. נפרדתי מחבריי ונסעתי הביתה. לא התכוונתי ללכת לשום מסיבה. אפילו שהיו כצה מסיבות שרציתי ללכת אליהם, אבל לא יכולתי. ההורים שלי […]
אחרי ארבעה ימים כבר יכלתי ללכת שוב. אקדי נתנה לי שני מקלות הליכה, וכך היה לי קל יותר ללכת. יום יום אקדי יצא ליער, ואני נשארתי בבית. כשהיא הייתה חוזרת […]
ט. אליס מניחה את הספל על השולחן ליד הכסא שהיא יושבת עליו, ומעבירה את אצבעותיה מתחת לעיניה, היא בוכה. אני תוהה למה היא בוכה, אני כמעט בטוחה שזה קשור אליי. […]
זה היה היום האחרון ללימודים, יום שלישי, אותו שיעור היסטוריה מעצבן כבר שנה שלמה שתקוע בשיעור הראשון ליום הלימודים של יום שלישי. בחורג ממנהגינו ראינו סרט בשיעור, אומנם על הנאצים […]
התכנסתי לכדור וניסיתי לבכות ללא הצלחה יתרה חשבתי אני חייבת לצאת מפה אם לא בשבילי אז בשביל בן פתאום התבהר מוחי ונגשתי לדלת היא הייתה נעולה מיששתי את הקיר עד […]
טיה תופסת לפתע את ראשה בידיה,"לא לא" היא לוחשת בשקט. אני מזדקפת בישיבתי, טיה שפופה. "אני לא מאמינה שזה קורה" היא לוחשת בתוך עצמה. אני מניחה את ידי על ראשה. […]
"עדיין לא סיימנו לעצב את הבית. ג'יימס רוצה להתייעץ עם מעצב פנים אבל אני חושבת שמספיק להסתובב בחנויות רהיטים כדי לקבל השראה.- היא צחקה בקול- ג'יימס רוצה בית מודרני, מעוצב […]
טיה עדיין יושבת על הספה, פניה עדיין מבוהלות. "יש לי תור לפסיכיאטרית" אומרת. אוי ואבוי לי, עכשיו אני צריכה שהוא ייאבחן שיש לה התקפי אלפא וזהו, הדימוי העצמי שלה ייהרס […]
פרק ראשון- היא צעדה אל הבניין בלב חושש, מודה בכל מעודה על נוכחותו של בלאק לצידה. החתול השחור גרגר בקולי קולות לצד רגליה בעד שניהם מחכים מכיליון עיניים למעלית שתיקח […]
המכונית השחורה נעצרה בחריקת גלגלים לשפת הכביש, ממנו רגעים ספורים לפני כן סטה אופנוע לבן ועליו שני נוסעים – נער ונערה – במורד הגבעה התלולה שהתדרדרה ממנו. כמה ציפורים צווחו […]
״אני מצטער. הוא לא החזיק מעמד.״ לא דיברתי. לא רציתי לדבר, וגם אם הייתי רוצה, כנראה שלא הייתי מצליחה. הייתי משותקת ולא יכולתי לזוז. מר פינקי איננו. איך אסתדר בלי […]
אפילו לא ידעתי לאן אני רצה המוח שלי סער לא האמנתי לאמת שאמי חולת נפש למרות שבתוכי ידעתי שזאת האמת זה הסביר הכל המריבות ו… הכל הרגשתי שבן תופס אותי […]
הקדמה- "אני נשבע- אני נשבע שלא ידעתי…" "אבל היא הייתה החברה הכי טובה שלך, אני צודקת? איך יתכן שלא ראית שום שינוי בהתנהגות שלה?" "התרחקנו בתקופה האחרונה. כלומר, תמיד הרגשתי […]
כשחזרתי הביתה עדיין היו לי חרדות שאולי זה בסוף כן יתגלה, הרגשתי שאני לא יכולה להירגע עד שג'ופרי ייקבר, אבל אני מנסה לשלוט בהן. אני יודעת שלא משנה כמה אחשוב […]
נעצרתי גם אני וראיתי נזיר ישיש שהסתכל עלינו וחייך בן קד קלות ועשיתי אותו דבר במגושם "ברוכים הבאים בן ושרה"הוא אמר ואני הייתי המומה איך הוא ידע את שמי בן […]
אני יושבת במשרד, מעיל העור שלי נשרך מאחוריי הכסא. יום ממש קר, בעיקר מעונן. אני מתעוררת משקיעה אל תוך מחשבותיי מדפיקה קלה בדלת. הדלת נפתחת באיטיות, טיה עומדת שם. פניה […]
אני חייבת לעשות משהו, לגרום לזה להיראות טבעי ושלא יהיה לי שום קשר לזה. הלב שלי החל לפעום במהירות הפחדים השתלטו עליי. רציתי ללכת הביתה, להגיד שאני לא מרגישה טוב […]
זאת היתה דרך ארוכה מלאה שלג וסוערת אם לא הייתי לובשת מעיל ומגפיים הייתי לבטח קופאת מקור אבל בסוף הגענו את פנינו קיבל נזיר גבוה ועליז עם שיער שחור ועיניים […]
אחרי שיחת טלפון ארוכה עם טיה, שהיא לא דיברה הרבה, בעיקר בכתה בשקט. היא ניסתה להסתיר את הבכי שלה, בכתה בלי קול. אבל בקולה שמעתי את הבכי שלה, שאותו ניסתה […]
עוד לא עיכלתי את מה שקרה לי קודם בבית ועכשיו אני נוסעת עם חבר לעבר הלא נודע כלומר לטיבט הוא שותק רוב הנסיעה ורק לקראת סופה הוא מסתובב לעברי ואומר […]
בחנתי את החדר שבן הוביל אותי אליו חדר שהתאים לבן קטן ופשוט מיטה אחת ארון קטן וזהו הוא נעצר והסתובב אלי "תלכי לישון בינתיים אני צריך לארגן משהו" הנהנתי קלושות […]
אני לא זוכרת כמה זמן עבר מאז הבנתי את מה שאמי צעקה עלי ועד שהתעוררתי לקול צעקות מחוץ לחדר שמעתי את אמי צועקת "אני לא יכולה איתה היא מזכירה לי […]
חזרתי הביתה המומה ופצועה מהגרירה על הקרקע רק כדי להקלע לריב עם אמא שלי שהיתה במצב רוח קרבי בהתחלה היו צעקות רגילות ומכות רגילות בהמשך זה הדרדר להשתוללות שלה וקללות […]
א. אלישיה עוד מעט מגיעה, לא ראיתי אותה כבר הרבה זמן. היא אמורה לשהות אצלי במשך שלושה שבועות. היא הייתה בג'ורג'טאון, למדה משפטים וסיימה בהצטיינות. ברגע שאני נכנסת הביתה אני […]
לא הספקתי לצעוק כי הצללים נכרכו סביבי והשתיקו אותי יכולתי רק לשמוע את בן רץ אחרי נגררתי על הקרקע הקשה לעבר החשכה פתאום שמעתי קול חיתוך והצללים עזבו אותי נשארתי […]
שחזרתי הביתה תהיתי למה הוא התכוון נכנסתי לחדרי מתעלמת ממריבות הורי בחוץ ושקעתי במחשבות באמצע הלילה הרגשתי דפיקה בגב מבוהלת קמתי וראיתי את בן שסימן לי להיות בשקט ולבוא איתו […]
ארוחת הבוקר של הקשישים עמדה להסתיים אז הלכתי לג'ופרי. "סיימת? אני רוצה לקחת אותך לתרופות". הוא ענה לי "כן, כן, תסיימי כבר עם הדבר הזה שלך". לקחתי אותו לחדר הבדיקות […]
סיפורים בהמשכים
סיפור בהמשכים יכול למתוח אותנו מיום ליום ומרגע לרגע, כמו סדרה טובה שנעצרה בשיא המתח. הסיפור בהמשכים מאפשר לנו להימתח ולהפעיל את הדמיון כדי לנסות לצפות מה יקרה בהמשך, וכך אנו נוטלים חלק פעיל בסיפור ומזדהים עם הדמות הראשית.
סיפור בהמשכים מאפשר לנו ללמוד ולהכיר דברים חדשים בצורה כיפית ומיוחדת ולכן חייבים לשמור על רצף של קריאה כדי להישאר בעניינים.
כשקוראים סיפור בהמשכים חשוב להתחבר לרגשות שהדמויות מעבירות לנו: אהבה, שנאה, חיבה וכו', ונשים לב לתפניות בעלילה.
העצירה בקריאה יוצרת את המתח ומעוררת אצלנו מחשבות: "אם הייתי במקום הגיבור הייתי עושה…".
סיפורים בהמשכים מתאימים מאוד לילדים כי עם גורמים לילדים להיות יצירתיים מאוד. יש גם סיפורים בהמשכים למבוגרים אף על פי שבדרך כלל סיפורים בהמשכים למבוגרים עוסקים באהבה ובמה שכרוך בה.
סיפורים קצרים בהמשכים
סיפורים אלו הם מאוד מאתגרים: מצד אחד הם קצרים לקריאה, ומצד שני הם ממשיכים ונמתחים כמו מסטיק. אפשר לקרוא כל יום עמוד אחד מסיפור קצר כזה ואז במשך שבוע להיות במתח עד לסוף הסיפור.
סיפורי אהבה בהמשכים
אלו הסיפורים בהמשכים הכי מוכרים. אחד מסיפורי האהבה בהמשכים הכי מוכרים באינטרנט הוא הסיפור "רק ידידים" שיש בו כבר לא פחות מ-255 פרקים! אלו סיפורים מאוד מרגשים שמתאימים בעיקר לבנות המחפשות את האהבה הראשונה האמיתית שלהן.
