"סבא?",אני שואלת בהלם אבל הוא כבר לא שם. אני מסתובבת מאוכזבת כשאני מרגישה אצבע נוגעת בכתפי. אני מסתובבת במהירות אבל אין שם אף אחד. מוזר…אני שומעת קול צחוק מצד ימין […]
קמתי בבת אחת, הרגשתי שחזרתי לחיים. אבל הייתי במקום אחר. ישבתי במקום לבן, הסדינים לבנים, השמיכה שכיסתה את ברכיי לבנה, קירות לבנים, תקרה לבנה, וילון לבן ודלת לבנה.היה במקום ריח […]
**קרן**ברגע הראשון אני חושבת שאור עובד עלי, אך אז אני מבחינה בדיונון. מעולם לא ראיתי דיונון טורף ענק, אך היצור האדום הגדול ששועט לעברנו בהחלט נראה כמו אחד כזה. אנחנו […]
ישבתי והסתכלתי, לא שהיה לי משהו מסוים להסתכל עליו בתא המצומצם אז בערך סתם בהיתי. לפתע נשמע קרקוש מפתחות והדלת נפתחה, בדלת עמדה הסוהרת ובידה צרור המפתחות, לידה עמדה החוקרת. […]
ארוחת הערב הובאה ע"י איש המלון כשאחריו צועדת אשה צעירה ובידה סלסלה עם פירות טריים וכן זר פרחים יפהפה. "תודה רבה לכם ואנא תמתינו עוד שנייה " ואודי כמנהגו נתן […]
אפילוג:המחשבה הראשונה שעברה לאביה בראש כאשר התעוררה הייתה -"אני מאחרת",היא ירדה מהמיטה במהירות[תוך כדי תהיה האם שברה עכשיו שיא חדש.] והתארגנה בזריזות.היום הזה לא היה סתם יום;זה היה היום אליו […]
פרק חמישי:גל הייתה בבית , איזו הפתעה לא נעימה . פתחתי את המחשב ושלחתי לנוגה , החברה הכי טובה שלי הודעה בצ'אט . "היי , מה קורה ?" היא שלחה […]
רותי ואודי יצאו מחובקים חזק חזק מבית החולים כשבדעתם להגיע לבית המלון. הם חיפשו מונית ואותו נהג שלקח את אודי לכיכר המדינה היה בתחנה. פרופסור רוזן מיהר לעבר אודי לאן […]
פרק רביעי:בדרך הביתה ראיתי את ניר , ניר הוא ילד מהכיתה המקבילה . הוא נחמד כזה , החבר הכי טוב שלי. שנינו משחקים כדורסל ולפעמים אנחנו מדברים על משחקים . […]
אודי אמר לרותי כי הוא יוצא לאחת החנויות הסמוכות כדי לקנות לה משהו ללבוש וכן ברצונו להעניק לצוותים שעזרו לה קצת סוכריות לאות תודה והערכה. "טוב מאמי אך אל תתממה […]
רותי ואודי "התפללו" שהבדיקה תצא תקינה ואז שניהם יחדיו ישובו לקן אהבתם וינסו לשכח את מה שעבר עליהם" אודי לחש לאהובתו : "אני לא אזוז ממך בבת עיני עד שלא […]
אודי נשאר לשבת ליד אהובתו ולאחר זמן מה היא פקחה את עיניה היפהפיות ולחשה: "אודי אני אוהבת אותך" "זה הדדי מתוקה שלי" !!! "אני לא מבינה מדוע אני שוכבת כל […]
אודי המשיך לשבת ליד אהובתו כשהיא ישנה שינה נעימה וחיוך מעטר את פניה. אלוהים חשב אודי מה היה קורה אילו ………… לא רוצה לחשוב על כך. הוא ניסה להוציא את […]
אודי המשיך לשבת ליד אהובתו כשהיא ישנה שינה נעימה וחיוך מעטר את פניה. אלוהים חשב אודי מה היה קורה אילו ………… לא רוצה לחשוב על כך. הוא ניסה להוציא את […]
אני מתיישבת ליד סאם. אני חוששת ממה מצפה לי כשנגיע. במקום שאליו אנחנו טסים לא הייתי שנים. כנראה שהחשש שלי נראה גם כלפי חוץ כי סאם מחזיק לי את היד,״יהיה […]
פרק שלישי:הסתכלתי בשעון , השעה הייתה 23:00 בלילה . גל הייתה רדומה , ואני ? אני לא חושבת שאני אוכל להירדם בלילה הזה . למרות שלא כתבתי פה את רוב […]
בפרק הקודם: פייט, אנג'ל, מיה וקטלין מתעוררות לעוד בוקר במחנה הקיץ. אך ג'סמין, חברתן, לא מתעוררת לעוד בוקר-שטוף-שמש.למעשה, היא לא תתעורר יותר לעולם. וחזרה לפרק הזה….."טוב, אני לא יודעת מה […]
——————נקודת מבט מאי————–״חזרתי!״, קראתי בשמחה כשנכנסתי הביתה,״נילי? אבא?״,הסתובבתי בבית כשאף אחד לא ענה לי. היה לי מצב רוח נחמד ואבא קיבל מכתב מאחד הלקוחות הקבועים שלו שתמיד הביא לי משהו […]
פרק שני: גל נכנסה לחדר . "מרוצה עכשיו ?" שאלתי , ורגלי רעדו . היא לא ענתה , אני חושבת שהיא יודעת שאני לא אמורה לקבל את העונש הזה . […]
פרק ראשון:"די !!! צעקתי , היא התחילה ! " אמרה גל בשקט. "כנסי לחדר שלך ואל תצאי משם עד לארוחת הערב" גערה בי אמא . עשיתי כדבריה , מרוב יאוש […]
וווואאאייייי!שיפרתי את הקטע מאוד, תיקנתי דברים כדי שזה יתאים כמה שיותר אל המשך הסיפור. אם זה קיטשי, דביק, ילדותי מדי – תגידו לי ואל תפחדו, אני תמיד מחכה לביקורת הזאת! […]
אודי ישב בקפיטרייה ולגם את האספרסו החזק ולבו כואב לבו לא יודע מנוח למה ? למה נחת כזה אסון על רותי ? "אלוהים אני מבקש ממך מעמק לבי אנא תעזור […]
שמעתי את השיר של SIA ושמתי אותו שוב ושוב ושוב…לא רציתי להיפרד מהמילים הללו, מכל התקוות והאמונות שהיו במילים אלו, רק ל-2 מילים לא התקרבתי, הבנתי שזהו המחיר של מותו, […]
אנשי הצוות הרפואי ירדו מהסוויטה ומיד הכניסו את רותי לאמבולנס והאח שיתבקש להיות צמוד לאודי תמך בגבר המרשים שלא פסק מלבכות והאמבולנס מפעיל את הסירנה ועושה את דרכו לבית החולים. […]
אנשי הצוות הרפואי ירדו מהסוויטה ומיד הכניסו את רותי לאמבולנס והאח שיתבקש להיות צמוד לאודי תמך בגבר המרשים שלא פסק מלבכות והאמבולנס מפעיל את הסירנה ועושה את דרכו לבית החולים. […]
מאותו בוקר הייתי מבקרת אותה כמעט בכל יום. באה לספר לה מה עבר עליי, איך אני מרגישה, ולשמוע עצות ממישהי עם הרבה ניסיון חיים. לאט לאט קיבלתי את העובדה שחנה […]
אני רעדתי כמו המוות, עדיין לא הבנתי, איך?הפעם בין המתים ראיתי אותו, הוא התקרב אלי לאט לאט כמו שנחש מתקרב לקורבנותיו.אפילו שמעתי עדיין את מילותיו באות מפיו….מילותיו היו עדינות כמו […]
אנשי המלון פתחו את דלת הסוויטה של אודי ורותי והחלו לקרוא "רותי רותי " אך אין קול ואין עונה. הם עשו סקירה בכל הסוויטה וכשנכנסו לחדר האמבט עולמם חרב עליהם. […]
כאשר אני לבד, אני בוהה בחלל הריק ועיני, נהפכות לשחורות, ריקות ואבודות.כולכך עמוקות באבדון, שבקצות האצבעות מורגש הסוף.אפשר לשאול מה קרה לה? מה קרה שהיא חשבה שאין דרך החוצה?ואני אגיד […]
————נקודת מבט חן————–בס"ד טוב, היום עשינו את הפעילות של הלונה פארק. קמתי בבוקר והתלבשתי בבגדים נוחים להליכה. לא הייתי צריכה להיות לחוצה או משהו, כי מאי רצתה להעביר את הפעילות. כשהגעתי לא ידעתי […]
סיפורים בהמשכים
סיפור בהמשכים יכול למתוח אותנו מיום ליום ומרגע לרגע, כמו סדרה טובה שנעצרה בשיא המתח. הסיפור בהמשכים מאפשר לנו להימתח ולהפעיל את הדמיון כדי לנסות לצפות מה יקרה בהמשך, וכך אנו נוטלים חלק פעיל בסיפור ומזדהים עם הדמות הראשית.
סיפור בהמשכים מאפשר לנו ללמוד ולהכיר דברים חדשים בצורה כיפית ומיוחדת ולכן חייבים לשמור על רצף של קריאה כדי להישאר בעניינים.
כשקוראים סיפור בהמשכים חשוב להתחבר לרגשות שהדמויות מעבירות לנו: אהבה, שנאה, חיבה וכו', ונשים לב לתפניות בעלילה.
העצירה בקריאה יוצרת את המתח ומעוררת אצלנו מחשבות: "אם הייתי במקום הגיבור הייתי עושה…".
סיפורים בהמשכים מתאימים מאוד לילדים כי עם גורמים לילדים להיות יצירתיים מאוד. יש גם סיפורים בהמשכים למבוגרים אף על פי שבדרך כלל סיפורים בהמשכים למבוגרים עוסקים באהבה ובמה שכרוך בה.
סיפורים קצרים בהמשכים
סיפורים אלו הם מאוד מאתגרים: מצד אחד הם קצרים לקריאה, ומצד שני הם ממשיכים ונמתחים כמו מסטיק. אפשר לקרוא כל יום עמוד אחד מסיפור קצר כזה ואז במשך שבוע להיות במתח עד לסוף הסיפור.
סיפורי אהבה בהמשכים
אלו הסיפורים בהמשכים הכי מוכרים. אחד מסיפורי האהבה בהמשכים הכי מוכרים באינטרנט הוא הסיפור "רק ידידים" שיש בו כבר לא פחות מ-255 פרקים! אלו סיפורים מאוד מרגשים שמתאימים בעיקר לבנות המחפשות את האהבה הראשונה האמיתית שלהן.
