רמלה- 1972 השמש בהקה כל כך עד שעוברי האורח לא יכלו להסתכל אחד לשני בגובה העיניים. שפופים היו האנשים. לא מכורח רצונם אלא מכוח הטבע. כל מה שהיה זה להסתכל […]
של במה מאולתרת? כן. אבל זה האחרון שיש ואני לא עומדת להמשיך אותו לא משנה כמה ארצה, אז באסה לי ובאסה למי שקורא ואוהב :( פרק שלישי – "יום שישי" […]
אהרן זלמן-לימים ארנרייט(יתואר בהמשך) נולד 1921, לאביו דוד ואמו רחל באיסטנבול,טורקיה. דוד זלמן כאמור בהקדמה הוא האח הבכור למשפחת זלמן אחריו בא מיכאל שנפטר בגיל 15-16 ממחלה קשה וסבי אב […]
זמנים בהם היינו יחד, כאחד ולחוד, רחוקים אך כה קרובים רצינו לדעת על מה האחר חושב, בזמן שליבנו פעם את אותן פעימות, באותו הקצב קיווינו להישאר ביחד וקיווינו שישארו איתנו […]
ב"ה הקדמת המחבר נתחיל בגילוי נאות, בן דוד של אמי תוארו המלא סר קולונל אהרן ארנרייט(זלמן) היה סגן ומפקד בפועל של יחידה סודית של הצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה, יחידה […]
"עדיין לא סיימנו לעצב את הבית. ג'יימס רוצה להתייעץ עם מעצב פנים אבל אני חושבת שמספיק להסתובב בחנויות רהיטים כדי לקבל השראה.- היא צחקה – ג'יימס רוצה בית מודרני, מעוצב […]
גפן בועז- אפלטוניים אני עומדת כאן, מעל חלקת הקבר של תום, צופה בגופה מכוסת הבד הלבן נטמנת בתוך האדמה. הגוף הזה, שעד לפני לפני יממה עוד פעם בו לב חם […]
"סוף הוא תמיד התחלה של משהו חדש״ "תאונה קשה בגולן: חייל אחד נהרג, וחמישה אחרים פצועים בעקבות תאונת אימונים ברמת הגולן, בצה"ל חוקרים את האירוע." "מתחקיר ראשוני עולה כי צוות […]
כמו כל בוקר כשהשעון מראה 7:05 אני כבר בדרך לתחנת האוטובוס, שמה את האוזניות ומפעילה את הפלייליסט. 7:40 האוטובוס עוצר בתחנה שאני צריכה לרדת בה ואני מתחילה ללכת לכיוון הבית […]
אני נכנס אל בית החולים וכמעט מסתובב חזרה בשביל לעוף מפה. אני לא רוצה לבלות עוד ערב במקום הזה, הקירות פה לבנים מידי, השקט משגע. הדבר היחיד שיותר גרוע מהשקט […]
"בטח. עכשיו תשתחרר. זה רק משחק ואספר לך איך אתה יכול לחסל דרקון" נראה שעמוס קלע למטרה בעניין הזה. הילד אוהב לחסל דרקונים כנראה. "מה זאתאמרת?" שאל הילד בהפתעה ובעניין […]
אחר צהריים הרגיש שונה. עשן הסיגריות כבר החניק. עמוס עבר הרבה דברים קשים בחייו. המלחמה של לבנון השאירה טראומה שהיה יכול למלא רק עם העשן . בדירה הריקה היה צליל […]
אני מביט בה ואני לא יכול שלא לשים לב כמה קטנה היא נראית כרגע. אני רגיל לראות אותה בטוחה בעצמה, עומדת עם ראש זקוף אפילו כאשר כל התוכניות שלה הולכות […]
הסוף כבר כאן. אני מרגישה אותו בקצות האצבעות (שמתקתקות על המחשב) אבל השאלה הכי חשובה האם יהיה לסיפור שלי סוף שמח כמו בתסריט הוליוודי משוייף היטב או אולי סוף עצוב. […]
תקציר : רן הוא נער, בן 17. והוא אוהב מישהי בכל ליבו, כפי שלא אהב מעולם. אבל היא שונאת אותו שנאת מוות. האם זה סיפור אהבה חד צדדי?
אז אני לא מקורי, טוב. החלומות שלי אינם יוצאי דופן וכשרע לי, זה יוצא פחות או יותר כמו אצל כולם, רק עם צבע כי בכל זאת אני מגיע מתחום העיצוב, […]
"הי שירה" חייכתי כשנכנסתי לביתה של אחותי, למחצה, כנראה. ניסיתי לשוות לפני ארשת סתמית ככל האפשר. אני סתם עוד אח שקופץ לבקר את אחותו ומשפחתה בביתם. מה יכול להיות יותר […]
למחרת, אני והמצרכים התייצבנו מול דלתו של אריה בשעה היעודה. אריה עמד מעברו השני של המפתן, חייך אליי, חצי חיוך, והזמין אותי להיכנס. ניכר היה שדירתו לא זכתה לנוכחות או […]
** הסיפור עצמו מכיל תכניים מיניים האחריות על הקורא בלבד.**—————- סידרתי את החצאית הקצרה שלבשתי והתיישבתי במקומי בצד הכיתה, שורה שלישית, קרובה למורה אך רחוקה מספיק כדי לשלוט על עצמי. […]
הלכתי לאיטי על המדרכה בשכונה הפרחונית והנעימה. מדי פעם עברה מכונית ברחוב והפריעה לשקט הפסטורלי. מעניין אילו אנשים חיים להם בתוך הקופסאות הללו חשבתי לעצמי. האם החיים שלהם טובים? איך […]
ישבתי במשרד של מנהל המחלקה שרוצים אותי בה. ספנסר,האיש המבוגר,הניח יד אחת על שולחנו, וביד השנייה החזיק את קורות החיים שלי. משקפיו עגולים וגדולים,מרחיבים את עיניו החומות הקטנות. "אין פה […]
האם יבבה בלובי של בית החולים. היא התהלכה במעגלים,מבלי לשים לב אפילו. לפתע,הרופא יצא מן המעלית,והתקדם אליה,מעט דם על בגדיו,וכפפות מלאות דם. האם הבחינה בו,והאב מיד קפץ להחזיק אותה. הוא […]
אני מכיר את המקום הזה, יצא לי לעבור כאן כל כך הרבה פעמים. ברכב הפרטי או בתחבורה ציבורית כשעוד הייתי סטודנט תפרן. אזור מגורים מתערבב עם אזור תעשייתי, מוסכי רכב […]
שירה יצאה מיד אחריי, לא לפני שלחצה את ידו של מר יעקב מאירוביץ. כזו היא שירה מאוד מנומסת ובסדר עם כולם גם אם לא ממש חייבים. כשעמדנו מחוץ למשרד היא […]
משעמם לי, אז קחו את הפרק השני של במה מאולתרת כי מסיבה לא מוסברת סיימתי לכתוב אותו לפני כמה ימים~ פרק 2 – "יום טוב" "מיכאל, הכובע." קורה של המורה […]
שקעתי בכורסא שלי,מחזיק עיתון. היה גשום בחוץ. לבשתי סוודר חום ארוך ועבה,ומכנס טרנינג שחור ארוך. הנחתי את הרגליים על השולחן,לבושות גרביים שחורות עבות. העברתי דף,והתחלתי לקרוא את המאמר הבא. הוא […]
בום. בום. הראש שלי כואב. כל הגוף שלי כואב. אני בתוך חור שחור, לא מרגיש כלום. המוח שלי נמס לגמרי. לא מצליח לחשוב, לא מרגיש את הגוף שלי. אולי אני […]
מיוקי ישבה לחוצה על הספה שבסלון. רגליה לא הפסיקו לזוז קדימה ואחורה בחלופין. ידיה היו מונחות על ברכיה,ובכל פעם אצבע אחרת זזה בעצבנות. פניה היו משולבות הבעת דאגה,פחד ועצבים. ישבתי […]
נעים מאוד להכיר, שמי גיא יפה אני בן 29 וחצי, גר בגבעתיים עוסק בעיצוב פנים ונמשך לגברים. עושה רושם שכל שאר הדברים שמגדירים את מי שאני לא ממש היו חשובים […]
קמתי בסביבות 9 וחצי בבוקר. פיהקתי והתמתחתי. הבטתי בעייפות החוצה דרך החלון. היה גשם. צעדתי לאט אל חדר האמבטיה,וצחצחתי שיניים. עשיתי מקלחת זריזה והלכתי אל המטבח. פתחתי את המקרר. נאנחתי. […]
סיפורים בהמשכים
סיפור בהמשכים יכול למתוח אותנו מיום ליום ומרגע לרגע, כמו סדרה טובה שנעצרה בשיא המתח. הסיפור בהמשכים מאפשר לנו להימתח ולהפעיל את הדמיון כדי לנסות לצפות מה יקרה בהמשך, וכך אנו נוטלים חלק פעיל בסיפור ומזדהים עם הדמות הראשית.
סיפור בהמשכים מאפשר לנו ללמוד ולהכיר דברים חדשים בצורה כיפית ומיוחדת ולכן חייבים לשמור על רצף של קריאה כדי להישאר בעניינים.
כשקוראים סיפור בהמשכים חשוב להתחבר לרגשות שהדמויות מעבירות לנו: אהבה, שנאה, חיבה וכו', ונשים לב לתפניות בעלילה.
העצירה בקריאה יוצרת את המתח ומעוררת אצלנו מחשבות: "אם הייתי במקום הגיבור הייתי עושה…".
סיפורים בהמשכים מתאימים מאוד לילדים כי עם גורמים לילדים להיות יצירתיים מאוד. יש גם סיפורים בהמשכים למבוגרים אף על פי שבדרך כלל סיפורים בהמשכים למבוגרים עוסקים באהבה ובמה שכרוך בה.
סיפורים קצרים בהמשכים
סיפורים אלו הם מאוד מאתגרים: מצד אחד הם קצרים לקריאה, ומצד שני הם ממשיכים ונמתחים כמו מסטיק. אפשר לקרוא כל יום עמוד אחד מסיפור קצר כזה ואז במשך שבוע להיות במתח עד לסוף הסיפור.
סיפורי אהבה בהמשכים
אלו הסיפורים בהמשכים הכי מוכרים. אחד מסיפורי האהבה בהמשכים הכי מוכרים באינטרנט הוא הסיפור "רק ידידים" שיש בו כבר לא פחות מ-255 פרקים! אלו סיפורים מאוד מרגשים שמתאימים בעיקר לבנות המחפשות את האהבה הראשונה האמיתית שלהן.
