“זה קמע” אמרתי. צבי בא לומר משהו והפסיק את עצמו. “אתה יודע מה בפנים?” הפעם שאלתי והוא נידנד את ראשו לשלילה. “יש בפנים תמונה של בעל הפתק, וגם את הפתק […]
הכל התחיל מההתנדבות האישית, זה שבבית הספר קוראים לו מחוייבות אישית וכן הוא חובה בכדי להשיג תעודת בגרות. הייתי בכלל בפעולה, פעולת שבת. משהו שלא רגיל אצלי כי אני מדריכת […]
בתוך ים של כאב, בתוך ים שחור, צפות להן תמונות, כל אחת מהן מתארת מצב שונה בחיי. ישנה התמונה הצבעונית והממגנתת ביותר, בה אני בוחרת, ונשאבת לתוכה, אבל ברגע שאני […]
שכבתי על המיטה מתפתל ומתקשה לקום. מקלל בכל ליבי את השעון המעורר שגזר עליי להפסיק לחלום. כשהתיישבתי על המיטה ומתחתי את רגליי כדי להתעורר. ראיתי את סינה עומדת בפתח הדלת. […]
אזהרת טריגר: כפייה. (למקרה שפיספסתם) עמית סיים להתארגן לבית הספר. הוא יצא מחדרו והתקדם אל דלת היציאה מהבית. "א-אפאצ'י!" עמית התעטש לתוך מַרפקו. "עמית!" אחותו של עמית זנחה את הטלוויזיה […]
מעצבן אותי לגלות לפעמים בעיקר אם זה גילוי מפחיד גילוי שעיוות בשקט הרבה עיוות יותר ממה שאני מודע האוקיינוס שבתוכי נפרס לפתע ואני באי קטן באמצע שאלתי שאלה את עצמי, […]
כשהייתי ילדה קטנה, אבא שלי תמיד היה משכיב אותי לישון. הוא היה מכסה אותי עד המצח ואני הייתי מצחקקת ומורידה את השמיכה, זה היה מאבק ידידותי בין ההורה לילד על […]
שבוע של אימונים על גבי אימונים עבר, ואפשר היה להגיד שסאלי יודעת את הכוריאוגרפיה בעל פה. עמית שתה מים מהבקבוק שלו והסיט את שיערו לאחור. האימון שלו ושל סאלי הסתיים […]
"תפסיק! אני אֵרק לך בקערה!" ים איימה על גל אחרי שהוא הוסיף לה כפית סוכר לקערת הקורנפלקס שלה. "בואי נראה אותך!" גל אמר לים. "תפסיקו שניכם!" לאה לה אמרה לגל […]
"זאת ההפסקה האחרונה." מאי אמרה לירין כשיצאו מהכיתה. "אני יודע…" הוא אמר. "אתה בכלל מתכנן לדבר איתה היום?" מאי שאלה. "כן, כן. אני אדבר איתה בהפסקה הזאת." ירין התחיל להילחץ […]
קולה של ליזו – הזמרת האהובה עליי – הכריז שהשעה שבע וקטע את שנתי. פקחתי את עיניי וראיתי יד גדולה וארוכה מונחת על בטני החשופה. מרד! חשבתי, בעודי נזכרת באירועי […]
"את צריכה לדעת רק דבר אחד, אם את חושבת שהתקבלת לפה בברכה, אז כשהיום יבוא, את תמצאי את עצמך בחוץ הרבה יותר מהר מכפי שאת מתארת לעצמך." כך אמרה אנג'ה […]
ירין חייך כשראה שזאת הודעה מסאלי. אולי היא בכל זאת לא הלכה לישון? "אני מאוהבת בך קשות." ירין חזר אחרי המשפט האחרון בהודעה. הוא קרא את ההודעה בערך מיליון פעם […]
"רציתי להגיד לך שאת מבזבזת את הפוטנציאל שלך!" מאי אמרה. היא החליטה לא לספר לה, וזה הדבר היחיד שהיא הצליחה לחשוב עליו. "איזה פוטנציאל?" סאלי שאלה. "א-אה. עם… עם בנים!" […]
ההפסקה הסתיימה והחבורה יצאה מהקפיטריה. עמית ומאי דיברו בינהן על המורה להיסטוריה וטוהר הסביר בקצרה לירין מה הוא פיספס בשיעור השני בהיסטוריה. "יש לנו עכשיו אנגלית ביחד." עמית אמר לסאלי […]
היומן של הפסיכופט המצוי, איך העולם נראה מנקודת מבטו של אדם שחיי בחוסר שפיות תהיו מוכנים להזדעזע חחחחחחחח… כל אחד מאיתנו משוגע האבדל הנראה לעין הוא שחלקנו שחררנו את הטירוף […]
"סאלי!" עמית הבת קראה ברגע שהבחינה בסאלי שבדיוק נכנסה לכיתה. "בוקר טוב!" אמרה סאלי. היא התקדמה אל עמית. אפשר היה לראות שהיא מאוד נרגשת ממשהו. "סאלי! את לא מבינה! החליפו […]
לבשתי את מכנס הריצה כובע אפור וקפוצון כחול כהה כדי להסוות את הפנים. הבלונד המלוכלך שלי נאסף בקושי לתוך כובע המצחייה. התחלתי לרוץ במזג האוויר המושלם של תחילת הסתיו הברלינאי. […]
"צילום בזווית אחרת" היה הקורס המועדף עליי. לרוב היה מתנהל ברחובות ברלין ולא בבניין האוניברסיטה (גם בימי החורף הקרים של ברלין). היינו יוצאים לשטח חמושים במצלמות ושלל עדשות ופלאשים בהתאם […]
"היה ממש כיף אתמול! ואמא שלך, בשלנית על!!" יותם אמר בהתלהבות והסתכל מבעד לחלון הרכב של יער. יער חייך. "אבל היא הכינה רק אורז ותפוחי אדמה.." "ועוֹף!" סאלי התפרצה לשיחה. […]
"יפה לך שחור," חייכה שני כשנכנסתי. "שינוי מרענן." כל אחרים גיחכו. כולם ידעו שאפשר לספור את כמות הבגדים הצבעוניים שיש לי בארון על יד אחת. אפילו אני הצלחתי לחייך, למרות […]
"למה את פה מתוקה, בואי למיטה", אני שומעת קול של אישה. עיניים חומות-טובות, פנים נעימות, כך אני יוצרת את קלסתרון פניה ונעזרת בצבעים הכלליים שאני רואה מולי. היא מאוד לבנה […]
שחור, אדום, לבן, אלו הצבעים שאני רואה כשאני פוקחת את עיניי. כתום וצהוב מתווספים בהמשך, כשהעיניים מסתגלות למציאות. אני מנסה לעצום עיניים, אולי כשאפקח אותן זה ישתנה? אבל כלום, זה […]
זה היה יום שני בבוקר, סאלי התארגנה לבית הספר, היא התקלחה, נעלה נעליים לבנות שתאמו למדים שלה, ציחצחה שיניים וסידרה את מערכת השעות שלה. סאלי סיימה לעשות את אחרון הדברים […]
ולסיס וברברה מתראים כבר חודשיים ויום. סוף־סוף, אחרי 61 ימים ו־7 שעות, ולסיס מוכן להיבדק אצל משפחתה וּמכריה של ברברה. כעת, בזרועות שלובות ובהופעה מכובדת, ולסיס וברברה עומדים בפתח דלת־הבית […]
יום ראשון הגיע, הנייד של סאלי צילצל בקול, זה היה השעון המעורר שהיא קבעה יום לכן לשעה חמש וחצי בבוקר. היא ניסתה לשכנע את עצמה שזה לא יהיה נורא כל […]
זה היה יום חמישי בצוהריים, החלונות היו פתוחים לרווחה, מה שאיפשר לקרני השמש לחדור לתוך סלון ביתה, אני מתכוון לסלון הבית של סאלי. היא התעסקה בנייד שלה, ובכל זאת, הטלוויזיה […]
אוליביה גרין הייתה מסוג המורים שגרמו לאנשים לרצות להיות מורים. המשמעת של תלמידיה הגיעה מהמקום הטהור והגבוה ביותר – כבוד. תפקיד המורה היה מורכב בעיניה, לא די ללמד. כמורה יש […]
"שבי כאן, גברת וודסון." אמר השוטר. התיישבתי וכיסיתי את כתפי עם מעיל הפרווה שלי. "אני אתחיל בכמה שאלות, רק כדי לברר דברי. זאת לא חקירה, לכן לא צריך עו"ד." הוא […]
שילוב של אלכוהול, רגשות ומילים מסוימות, הוא שילוב קטלני. מילים יכולות להיכנס מתחת לעור, לזרום בדם יחד עם האלכוהול ולהתחבר כמגנט אל שלשלאות העבר. כל אדם שחווה כאב יודע, משהו […]
סיפורים בהמשכים
סיפור בהמשכים יכול למתוח אותנו מיום ליום ומרגע לרגע, כמו סדרה טובה שנעצרה בשיא המתח. הסיפור בהמשכים מאפשר לנו להימתח ולהפעיל את הדמיון כדי לנסות לצפות מה יקרה בהמשך, וכך אנו נוטלים חלק פעיל בסיפור ומזדהים עם הדמות הראשית.
סיפור בהמשכים מאפשר לנו ללמוד ולהכיר דברים חדשים בצורה כיפית ומיוחדת ולכן חייבים לשמור על רצף של קריאה כדי להישאר בעניינים.
כשקוראים סיפור בהמשכים חשוב להתחבר לרגשות שהדמויות מעבירות לנו: אהבה, שנאה, חיבה וכו', ונשים לב לתפניות בעלילה.
העצירה בקריאה יוצרת את המתח ומעוררת אצלנו מחשבות: "אם הייתי במקום הגיבור הייתי עושה…".
סיפורים בהמשכים מתאימים מאוד לילדים כי עם גורמים לילדים להיות יצירתיים מאוד. יש גם סיפורים בהמשכים למבוגרים אף על פי שבדרך כלל סיפורים בהמשכים למבוגרים עוסקים באהבה ובמה שכרוך בה.
סיפורים קצרים בהמשכים
סיפורים אלו הם מאוד מאתגרים: מצד אחד הם קצרים לקריאה, ומצד שני הם ממשיכים ונמתחים כמו מסטיק. אפשר לקרוא כל יום עמוד אחד מסיפור קצר כזה ואז במשך שבוע להיות במתח עד לסוף הסיפור.
סיפורי אהבה בהמשכים
אלו הסיפורים בהמשכים הכי מוכרים. אחד מסיפורי האהבה בהמשכים הכי מוכרים באינטרנט הוא הסיפור "רק ידידים" שיש בו כבר לא פחות מ-255 פרקים! אלו סיפורים מאוד מרגשים שמתאימים בעיקר לבנות המחפשות את האהבה הראשונה האמיתית שלהן.
