סיפורים בהמשכים

פרק 22 ואחרון הם משחררים את האזיקים שכובלים את ידי. הכיסא שעליו אני יושבת קשה כמו אבן, חסר ידיות. השולחן שנמצא בחדר החקירות מזכוכית והאור עמום בחדר, בדיוק כמו בסרטים. […]

הגעתי הביתה מאוחר, ממש מאוחר ! "איפה היית עד עכשיו ?" אמא שלי התנפלה עלי ברגע שנכנסתי הביתה והתחילה לתחקר אותי אבל אני התעלמתי ממנה. הייתי יותר מידי עייפה כדי […]

אני משליכה את חבילת הבמבה אל תוך עגלת הקניות, מצרפת גם ביסלי אל הערימה. אני בוחנת את כל השלל ומגיעה למסקנה שזהו זה. אני מגיעה אל הקופה ומציבה את בקבוקי […]

פרק 22:הכל יכול לקרות אחרי שהתעוררה הלכה אריאל לשירותים לבדוק אם מה שקרה אתמול באמת קרה וגילתה שכן ואחרי חמש דקות צעקה בכל הבית:"ישששש היה לי ילד!!!או ילדה אבל עדיין […]

"הקופסא" – פרק ט' מאת אסנת צדוק קפואים, נטועים למקומם הביטו מרק ולונה אל החלון. חושך שרר. האור החיוור שבקע קודם לכן מהחלון נעלם כעת. שתי דמויות הופיעו לפתע בחלון […]

פרק רביעי- "אותיות על הקיר." יום הלימודים נראה כמו חלום בעודי ממתינה בקוצר רוח לשיחה עם יואב, כמובן שלא יכולתי לחשוף את המתח שחשתי בפני המורים או התלמידים האחרים לכן […]

״פשוט תזיזי את התחת שלך לפה נטשה! את השארת את הבית כמו לא יודעת מה אז יש לך עשר דקות להגיע לכאן ולסדר את הכל!״ אני מנתקת את הפלאפון, עצבנית […]

פרק שלישי- "בתוך בועה." השעה הייתה שלוש וחצי לפנות בוקר ואני בדיוק התעוררתי מסיוט על קורן. בחלום שלי שיחקנו שינינו תופסת בחצר האחורית בבית הגדול שהיה לנו במושב, רצנו כל […]

אני שומעת רעשים ומתעוררת. אני ממצמצת כמה פעמים ולא מבינה איפה אני, אחרי כמה רגעים אני נזכרת שנסעתי אתמול עם בחור לבית שלו, מה היה השם שלו? סער? כן, סער. […]

אני פוסעת במעלה הרחוב לכיוון המועדון המרכזי, לא מתרגשת מהרוח הקרירה. חשוך מדי, אבל זה לא מפריע לי. הרבה יגידו שאני זונה, אבל הרשו לי לתקן אותם. אני לא זונה, […]

אמבר בת העשרים שאומצה על ידי משפחה אוהבת ביותר חיה בנוחות עם אביה אימה ואחיה הקטן, היא אישה נורמאלית לחלוטין, רגילה בכל המובנים, שיער שחור ארוך וגלי, עיניים חומות ונוצצות, […]

עובר דרך הנהר שמגן על הטירה. מערים על העצים ששומרים על השער. אחד מהגנבים הכי טובים בעולם פורץ לטירה הכי מאובטחת. רק שבניגוד לגנבים האחרים, הוא לא גנב של כסף. […]

פרק שני- "שבר כלי…" ישבנו על הנדנדה החורקת החצר האחורית של יואב, אמא שלו הכינה אוכל טעים ואפליא ושנינו ישבנו על הנדנדה בעצלנות ונהנו ממזג האוויר הנפלא של אחר הצהריים. […]

לאחר זמן רב, כריס הסכים ללכת עם איינור לטירתו. בסוף שבעה ימים קשים השניים הגיעו לטירה. היא הייתה בצבע זהב, חמישה יהלומים בצבעים מגוונים עיטרו אותה. "הנה, הגענו." אמר איינור […]

פרק ראשון-"אני צריכה אותך…" שעון המחוגים התלוי מעל ללוח תקתק באיטיות, ממש כאילו יש לו את כל הזמן שבעולם. נורית, המורה החדשה שלי לשנה הקרובה, כתבה על הלוח את הציוד […]

אוקי לפני הכל חשוב לי לציין שזה לא הולך להיות סיפור אהבה קיטשי ומפגר למרות שהשם שלו די משדר את זה. הולך להיות בו אהבה אבל לא רק יהיו בו […]

"הקופסא" פרק ח' – מאת אסנת צדוק ג'ון התהלך בחדרו בקוצר רוח . שלוש לפנות בוקר ומחשבותיו עדיין נודדות, עדיין טורדות. השינה כבר היתה ממנו והלאה ידע. הוא לא יסלח […]

פרק 21:"קולולולולולולולולולולו" יום החתונה הגיעה,על ההזמנות היה כתוב"אנו מזמנים אותכם לחתונה של אדם ואריאל", כל החברים,משפחה,מכרים וידידים הגיעו כדאי להיות איתם ולשמוח איתם וזה היה אירוע ענק ומלא בשמחה כאילו […]

פרק 20:יום חדש אחרי יום עצוב אחרי שנה של אבל קודר,מדכא ומעציב צריכים הם לעלות לקבר לאזכרתו שתערך פעם השנה,כל מי שהיה בלוויה של אוראל הגיע גם באזכרה והבטיחו שיגיעו […]

הולכת ברחוב ממשיכה ישר, עוברת במעבר חצייה פונה שמלאה ימינה וכך אלה,נעצרת מול מעבר חסום שבו נמצאת מראה. מישהי מסתכלת עלי מתוך המראה, מי זאת יש לה שיער כמו שלי […]

"הקופסא" פרק ז' – מאת אסנת צדוק בעודה נוהגת ליטפה את כף ידו המונחת על בירכה. השתיקה ביניהם נעמה לה בדיוק כמו מגעו. השתלשלות העניינים מאז שפגשה אותו היתה מפתיעה […]

"הקופסא" חלק ו' – מאת אסנת צדוק המכונית האטה את מהירותה כשנכנסה לשביל הצר. שני גברים יצאו מהמושבים הקדמיים. אחד מהם מיהר לפתוח את הדלת לאדון היושב מאחור והשני פנה […]

"הקופסא" חלק ה' – מאת אסנת צדוק היא אחזה בזרועו כשומעת אותו בפעם הראשונה מתעלמת מתעוזתה ומבטו החוקר. "באיזה מצב היתה הקופסא?" שאלה בדאגה. "סגורה" ענה מרק, עיניו לא מרפות, […]

"הקופסא" חלק ד' – מאת אסנת צדוק הוא שכב על גבו, מביט בפנים המודאגים היפים הרוכנים אליו, רצה לומר משהו אך התחרט. מנסה להשתחרר מחוסר האונים שפקד אותו ניסה לקום […]

"הקופסא" חלק ג' – מאת אסנת צדוק כאב עמום בצד ראשו שטף את הכרתו במהירות. שוכב על צידו נאנק מכאבים, עצם את עיניו. ריח חריף של בושם חדר לנחיריו ואילץ […]

"הקופסא" חלק ב' – מאת אסנת צדוק הוא הביט במכנסיו, מנסה לאתר בידיו את הכיס בו היתה מונחת הקופסא דקות ספורות לכן. ידיו ממששות בודקות במהירות את הבד שעתה נפער […]

"הקופסא" חלק א' – מאת אסנת צדוק היה זה יום קיץ שרבי וליבו האיץ פעימותיו במהירות כשטיפס על הגבעה החולית. הוא צעד נמרצות, ידו מוחה את זיעתו הניגרת… קופסת הפח […]

חזרתי הביתה מותשת אחרי היום הארוך שעבר עליי. יום מלא בשאלות כמו "את בסדר?" המלוות בדרך כלל בהטיית ראש קלה ובמבט מרחם, התשובה שלי לרוב הייתה "כן אני בסדר" עם […]

השעה הייתה 4 בצהריים והלימודים כבר נגמרו. כל התלמידים כבר עזבו חוץ ממני. הסיבה שלא עזבתי היא בגלל גברת אנדי, המורה לכימיה. היא אמרה לי שהיא מצאה תלמיד שהתאים לי […]

אגרוף ועוד אגרוף. ועוד אחד ועוד שניים. ועוד בעיטה ושוב אגרוף. ולבסוף דחיפה וצעקה מלאה ביאוש ובעצבים. הורדתי את כפפות האיגרוף מידיי במהירות והתיישבתי על הרצפה, מתנשם ומתנשף בכבדות. כל […]